קליין נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 יום החל מיום 15.8.10 בעקבות ביצוע עבירה של נהיגה במהירות של 136 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

לטענת המבקש השוטר מדד רכב אחר ולא את רכבו, זאת הוא מסיק מהעובדה שהמקום היה חשוך והשוטר עמד ולא יכול היה לשמור על קשר עין רציף מרגע המדידה ועד עיכובו. עוד ציין כי הוא נוהג

מזה 30 שנה ולחובתו 9 הרשעות בלבד והוא זקוק לרישיון לצורך פרנסתו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש וכן קיים כנגדו פסילה על תנאי ברת הפעלה מכוח סעיף 37 לפקודה.

בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה נשוא כתב האישום ואינני נדרש להכריע בין גרסת המבקש לגרסת השוטר.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה הגעתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה נשוא כתב האישום.

אשר לטענת המבקש לפיה רכב אחר נמדד מבצע את העבירה נרשם מזכר מפורט ע"י השוטר המעיד על קשר עין רצוף בכל מהלך האירוע, בין השוטר המודד לרכב המבקש.

בהקשר זה יצוין כי המבקש עצמו בתגובתו במעמד קבלת הדו"ח ציין כי הוא ממהר לשדה התעופה ויש לראות בדבריו אלו ראשית הודיה.

המבקש נוהג משנת 1980 ולחובתו 9 הרשעות קודמות. יצוין כי לא מדובר בעבר מכביד, עם זאת קיימת עבירת מהירות עליה נשפט ב- 6.09 ובעקבותיה אף קיימת פסילה על תנאי מכוח סעיף 37 לפקודת התעבורה.

המהירות בה נתפס המבקש הינה מהירות גבוהה שיש בה כדי להוות סכנה למבקש עצמו ולציבור המשתמשים בדרך.

לאור האמור לעיל וחרף העובדה שהמבקש זקוק לרישיונו לצורך פרנסתו, אין מנוס מדחיית הבקשה.

הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תש"ע, 26/08/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

הוקלד על ידי: וסרמן טלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: