קליין נ' אזולאי ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 30.3.09.

2.לטענת התובעת, בתאריך זה נסעה ברכב השייך לבן-זוגה, מר נתן ביבר, היתה בעמידה ברמזור ברח' פרץ בחיפה ומונית הנהוגה ע"י הנתבע 1 ומצויה בבעלות הנתבע 2 פגעה ברכבה מאחור. התובעת ובן זוגה לא צירפו לתביעתם חוות דעת שמאי, לטענתם על מנת להקטין את הנזק שאיננו גדול. בן הזוג ניגש למוסך וקיבל הצעת מחיר אחת להחלפת הפגוש, ובהמשך הצעת מחיר נוספת, זולה יותר, ממוסך אחר, שם ביצע לפי הטענה את החלפת הפגוש. טענה זו נתמכה בחשבונית ובקבלה מן המוסך השני.

3.הנתבע 1 מודה בעובדות המקרה, אך טוען כי הפגיעה מאחור לא היתה חזקה. לטענתו הנזק לא היה משמעותי ולא היה צורך בהחלפת הפגוש, אלא ניתן היה לתקנו בעלות זניחה שבה היה מוכן לשאת.

4.אין מחלוקת איפוא לעניין האחריות אלא לעניין גובה הנזק. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובמיוחד בחנתי את התמונות שהגישה התובעת (ת/1) בהן נראה הפגוש.

5.דין התביעה להתקבל. אמנם הנזק בפגוש איננו מתפרש על פני שטח גדול, אלא מדובר בנזק נקודתי. עם זאת, ישנו באותו קטע בפגוש שבר של ממש, גם אם איננו גדול. כפי שידוע לכל, לפגוש משמעות בטיחותית, וברכבים המודרניים מתוכנן חלק זה של הרכב באופן שאמור לאפשר לו לספוג אנרגיה ולהפחית מעוצמת המכה אשר תועבר לנוסעי הרכב במקרה של תאונה. זכותו של מי שנפגע בתאונה לבקש כי מידת הבטיחות של הרכב בו נסע תושב, במידת האפשר, לקדמותה.

6. הנתבע 1 ישלם למר נתן ביבר, בעל הרכב, סכום של 1,040 ₪ בגין תיקון הפגוש. כמו כן ישלם הנתבע 1 הוצאות משפט בסכום של 360 ₪.

7.התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית. למעשה לא היה מקום לתבוע אותו מלכתחילה. לתובעת נמסרו הפרטים המלאים של נהג המונית, אשר נטל על עצמו את האחריות לתאונה ולא התכחש לה. התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות בסכום של 150 ₪.

8.כל הסכומים שצויינו לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט נא לשלוח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

כמו כן מתבקשת המזכירות לשלוח לצדדים את העתק פרוטוקול הדיון מיום 24.12.09.

ניתן היום, ח' טבת תש"ע, 25 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.