קלב נ' בלומנטל ואח'

החלטה

התובעת הגישה בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

התובעת ילידת 1986 נפגעה ביום 29.5.2010 בתאונת דרכים ובה נגרמו לה חבלות בחזה, בצוואר ובגב.

התובעת מבקשת מביהמ"ש כי ימנה לה מומחה בתחום האורטופדי, לשם כך הגישה מסמכים רפואיים לתמיכה בבקשתה, וביניהם בדיקת מיפוי עצמות מיום 7.6.10 (נספח ב לכתב התביעה) שביצעה במרכז הרפואי רמת אביב ובה נמצא כי קיים : " ריכוז בולט בסטרנום תחתון – שבר טראומטי".

הנתבעים מתנגדים לבקשה לטוענים כי ממסכים מאוחרים יותר ובמיוחד מסמך מיום 28.8.12 שהינו בדיקה שביצעה התובעת במכון מור, נראה כי מצבה הרפואי של התובעת תקין ואין ממצאים לשבר דבר אשר מעיד כי היא החלימה לחלוטין מפגיעתה ועל כן אין מקום למנות מומחה מטעם ביהמ"ש.

דיון:

הגישה בעניין מינוי מומחים רפואיים היא גישה מקלה וכך נקבע ברע"א 247/01 מססה מיטל נ' דולב חברה לבטוח בע"מ ואח', (טרם פורסם) :"ההלכה קובעת, כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסוים צריך התובע להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה (ראה רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז(4) 89). בית המשפט מקפיד על מינוי המומחה במקרים אלו, משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו (ראו רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מ"ד(2) 216, 220-219)".

ברע"א 3497/98 רזין נ המגן חברה לביטוח בע"מ פס"ד מיום 12.11.98 נקבע כי קיומו של שבר מהווה ראשית ראיה למינוי מומחה:

" במקרה דנן, קיומו של שבר בעצם מהווה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי. אין לבית-המשפט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתו של שבר עקב תאונה. כדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי "

בענייננו, אין חולק כי מהמסך מיום 7.6.10 נרשם בבירור כי קיים שבר טראומאטי, ואומנם התובעת המציאה בנוסף למסמך מיום 7.6.10 מסמכים נוספים מרופאי המשפחה שלה בהם התלוננה על הגבלות בתנועות הגב, היא נשלחה וביצעה פיזיותרפיה במכון מוסמך, אך מנגד לא ניתן להתעלם מהעובדה כי במסמך מאוחר יותר של מכון מור מיום 25.8.12 נראה על פניו כי השבר התאחה וכי התובעת הבריאה.

שבר שהתאחה, אין משמעותו כי לא הותיר מגבלה ו/או נכות כלשהי אצל הנפגע.

אין תמה כי המדובר במקרה גבולי. דוק: במקרה הגבולי מוטב למנות מומחה מאשר לא למנותו (לעניין זה ראה למשל: בר"ע (באר שבע) 651/02, עמרם נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (2003); בר"ע (חיפה) 2150/07, זור ראניה נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ (2007); בר"ע (חיפה) 3136/08, יגאייב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2008), אך בשים לב לנתונים של מכון מור מיום 28.8.12 שכרו של המומחה יוטל על התובעת.

לכן, מתוך הבנה שהדרך היחידה הפתוחה בפני התובעת להוכיח נכות, היא דרך מינוי המומחה, ומצויה ראשית ראיה לפגיעה שנגרמה לתובעת, וכדי שלא תחסם דרכה ותוך שקילת הימצאות חומר רפואי המצביע על החלמה מלאה של השבר אני מורה על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש כאשר בשכרו תישא בשלב זה התובעת.

אני ממנה את , טל: , פקס: , כתובת: , למתן חוות דעת מטעם ביהמ"ש בתיק זה.

1.הצדדים ימציאו למומחה כל תיעוד רפואי למעט חוות דעת.

2.המומחה יבדוק את התובעת ויחווה דעתו בדבר מצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה.

3.בהתאם למדיניות הנקוטה בבתי המשפט במחוז חיפה, שכר טרחתו המקסימאלי של המומחה יעמוד על סך של 4,200 ש"ח בצירוף מע"מ, לא כולל צילומים ו/או בדיקות עזר הכרחיות.