חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

קירשנר נ' לוינשטיין

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
4481-20
6.6.2023
בפני השופטים:
1. ענת ברון
2. דוד מינץ
3. שאול שוחט


- נגד -
המבקש:
משה קירשנר (משק קירשנר)
עו"ד עודד שטייף
המשיב:
אלנתן משה לוינשטיין
עו"ד רן יסעור
פסק דין

 

 

           השופטת ע' ברון:

 

1.בבית עסק הידוע כ"משק קירשנר" נוהגת שיטת מכירה ייחודית, שלפיה נמכרים לצרכן פירות וירקות טריים בסלסילות למילוי עצמי; כאשר מחירה של סלסילה לאחר שמולאה הוא קבוע וידוע מראש (להלן: משק קירשנר). האם שיטת מכירה זו, שבה לא מוצג לצידם של ירקות ופירות טריים מחירם לפי יחידת מידה ל-1 קילוגרם, מנוגדת לדיני הגנת הצרכן? והאם ישנה אפשרות סבירה שמחלוקת זו תוכרע לטובת הקבוצה?

 

 

 

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"צ 41061-12-17, השופטת א' רבינוביץ-ברון) קבע כי קיימת אפשרות סבירה שהמענה לשתי שאלות אלה הוא בחיוב; ובהתאם מצא לאשר בהחלטה מיום 11.5.2020 בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנדון, שהגיש המשיב, אלנתן משה לוינשטיין, נגד המבקש, משה קירשנר (להלן: החלטת האישור, בקשת האישור, אלנתן ו-קירשנר, בהתאמה). מכאן בקשת רשות הערעור שהגיש קירשנר על החלטת האישור.

 

הרקע הדרוש לעניין

 

 

2.משק קירשנר הוא בית עסק לממכר תוצרת חקלאית, בבעלותו של קירשנר, חקלאי ותיק ממושב קידרון. המכירה במשק מבוססת על מודל כלכלי של מכירת פירות וירקות מהחקלאי לצרכן שנועדה לצמצם את פערי התיווך והשיווק בענף הירקות והפירות ולהוזיל את מחירם הסופי לצרכן. כך, המשק מציע למכירה מארזים מוכנים מראש של פירות או ירקות טריים; לצד זאת, וביחס לחלק מהירקות והפירות, מוצעים למכירה סלסילות בגדלים שונים, שבהן ממלא הצרכן בעצמו את הסחורה המתאימה לו מדוכנים שעליהם מונחים ירקות ופירות טריים בתפזורת; ובתוך כך יוצר לעצמו סלסילה אישית כראות עיניו. מחירן של הסלסילות הוא אחיד וקבוע מראש, למשל סלסילה קטנה בסך 5 ש"ח וסלסילה גדולה בסך 10 ש"ח; ולא ניתן לרכוש ירקות או פירות לפי משקל אלא רק לפי יחידות של סלסילה מלאה. יצוין כי אין עניינה של בקשת האישור במארזים המוכנים מראש, והיא נסבה אך ורק על המכירה בסלסילות (להלן: שיטת המכירה).

 

 

כנזכר בפתח הדברים, במוקד בקשת האישור ניצבת הטענה כי שיטת מכירה זו מנוגדת להוראות הדין. כך, לטענת אלנתן, משום שאינה עונה על חובת הצגת המחיר ליחידת משקל של ירקות ופירות טריים בתפזורת; ולמען בהירות הדברים, מן הראוי לעמוד בקצרה על הוראות הדין הרלוונטיות שהובילו להגשת בקשת האישור.

 

3.הוראות פרק ד' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן או החוק) שכותרתו "סימון טובין והצגת מחירים", מחייבות עוסק לנקוב את מחירו הכולל במטבע ישראלי של מוצר המוצע על ידו למכירה, ולהציגו על גבי המוצר או על גבי אריזתו; זאת במקום הנראה לעין, ובספרות ברורות וקריאות (סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, להלן גם: חובת הצגת מחיר). וזו לשון סעיפים 17ב(א) ו-17ב(ב) לחוק הגנת הצרכן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>