קירשון נ' קלינמן

פסק דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 4.4.11 (כב' השופטת לימור ביבי ממן).

בפסק הדין נתקבלה בחלקה תביעת המשיב כנגד המבקש לפיצוי בגין תשלום ארנונה שנאלץ המשיב לשלם עבור נכס אותו השכיר בתקופה הנדונה למבקש, וכן בגין אובדן זמן טרחה בשל התנהלות משפטית סביב העניין, ובה טען המשיב שהמבקש הצהיר הצהרה כוזבת בפני השלטונות לפיה המבקש כלל לא החזיק בנכס וכי חתימתו כשוכר על גבי הסכם השכירות זויפה ועל כן נאלץ המשיב לשאת בתשלום הארנונה הנ"ל. בפסק הדין חויב המבקש לשלם למשיב סך של 1,736 ₪.

במסגרת הבר"ע עתר המבקש גם לצרף כראיה חוות דעת גרפולוג התומכת לשיטתו בטענותיו (שנערכה על פי האמור בה לאחר מתן פסק הדין ולכן גם לא הוגשה בבית משפט קמא).

מסיבה לא ברורה הבר"ע הובאה לפני רק ביום 1.11.13 למרות שתגובת המשיב הוגשה על פניו כבר ביום 20.5.12.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בפסק הדין, ובתגובת המשיב החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור כדלקמן.

בפסק הדין נקבע שהמבקש לא הרים אל הנטל החל עליו להוכיח את טענתו בדבר זיוף המסמך ושמשכך אין לקבלה.

הלכה פסוקה היא שכאשר הנתבע טוען שחתימתו זויפה והתובע טוען שהיא אותנטית, התובע המבקש להסתמך על החתימה חייב בהוכחת אמיתותה (ראו גם: ע"א 2032/06 האגי נ' המנוח סלמאן יוסף זיאן, 1.2.09; ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים בע"מ ואח', פ"ד מז(3) 250). לכן לא היה מקום לקבוע בפסק הדין שהנטל להוכיח את טענת הזיוף חל על המבקש הוא הנתבע, ובנסיבות אלו ערכאה קמא לא יישמה את נטל ההוכחה נאותה.

לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל כדלקמן.

פסק הדין מבוטל.

הדיון יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיבחן את העניין מחדש מבלי להיות קשור בפסק הדין המבוטל, ובשים לב לאמור דלעיל.

בנסיבות אלו, מאחר והדיון מוחזר כאמור לבחינה מחדש, ועל מנת לפרוש בפני בימ"ש קמא את התשתית הראייתית המלאה בדיון, יותר למבקש להגיש את חוות הדעת של הגרפולוג מר חג'ג'.

אין צו להוצאות. 

ערבון אם הופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע תוכן פסק דיני זה לצדדים.

ניתנה היום, 10 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: