קיריצ'נקו נ' בודולובסקי

פסק דין

בפני תביעה כספית במסגרתה ביקשה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי כספי בסך של 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק, בטענה כי הציג בפני משטרת ישראל מידע שקרי לגביה, ובכך גרם לפגיעה בשמה הטוב, ולכך שנאלצה לשאת בעלויות גבוהות לשווא.

טענות התובעת

ביתר פירוט, התובעת טענה בכתב התביעה, בתמצית, כדלקמן-

התובעת והנתבע היו בני זוג וידועים בציבור, בשנים 2002 ועד 2009, ולהם שני ילדים קטינים.

ביום 25.12.2010 הנתבע הגיש תלונה כנגד התובעת במשטרת ישראל שלפיה הותקף על ידי התובעת כאשר תקיפה זו גרמה לו לחבלה של ממש.

הנתבע הציג בפני המשטרה את רגלו, כאילו נחבל על ידי התובעת, בעוד שמעיון בתמונות המצויות אצל התובעת בתקופה שקדמה לאירוע עולה כי יש ברגליו של הנתבע מעין צלקות או סימנים כחולים, שאינם קשורים לתובעת.

בסיום החקירה, ולאור הצגת הסימנים שעל רגלו של הנתבע, שאינם קשורים לאירוע הנטען או לתובעת, החליטה המשטרה להגיש כתב אישום כנגד התובעת בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש בן זוג, על פי סעיפים 380 ו- 382 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, שהוגש לבית משפט השלום בבאר שבע בשנת 2011 (ת.פ. 27296-02-11).

התובעת פנתה לקבלת יעוץ משפטי, ולאחר דין ודברים ממושך מול המדינה, שבמסגרתם הוצגו ראיות שלפיה פציעתו הנטענת של הנתבע כלל לא נגרמה על ידי התובעת, אלא מדובר בסימנים ברגלו משכבר הימים, הסכימה המדינה לחזור בה מכתב האישום.

לאחר אירוע האלימות של הנתבע כלפי התובעת, נאלצה התובעת לפנות טיפול רפואי ממושך לבתה הקטינה ויקטוריה, הסובלת עד למועד הגשת התביעה מהרטבה בלילה, בעיות שינה, ועצבנות יתר.

התובעת לא תקפה את הנתבע, ולא פגעה בו, והגשת התלונה על ידו במשטרה נעשתה בחוסר תום לב, מבלי שהנתבע האמין, או יכול היה להאמין בה, והיא הוגשה בזדון, או לפחות ברשלנות, ויש לראותה כהוצאת לשון הרע, לפי סעיף 1(1) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965, וכעוולת נגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

טענות הנתבע

הנתבע טען בכתב ההגנה מטעמו, בתמצית, כדלקמן-

הנתבע הגיע ביום 25.12.2010 למענה של התובעת, כדי לקחת את הילדים לגן חיות, וזאת לפי הסכם להסדרי ראיה מתאריך 3.3.2010 שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.

התובעת לא הסכימה ליציאת הילדים עם הנתבע, דיברה אליו באופן לא מנומס, ורצתה לסגור בפניו את הדלת, ואז הנתבע שם את רגלו בין המשקוף לבין הדלת, והתובעת בעטה ברגלו וגרמה לו לפציעה.

הנתבע הגיש תלונה על המקרה כנגד התובעת, והיא הגישה מצידה תלונה כנגדו.

המסמכים שהגישה התובעת אינה רלבנטיים לאירוע.

יש מקום לדחות את התביעה.

נערך בפני דיון הוכחות והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה