קירי אשר נ' חברת בטוח שירביט

פסק דין

1.התובע יליד 1942, נפגע בתאונת דרכים ביום 17.1.05.

אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק.

הצדדים הסכימו על מתן פס"ד לפי המסמכים בלבד ולאחר הגשת סיכומים בכתב.

2.הפגיעה

א. התובע נפגע בראשו, איבד הכרתו, נגרמו לו שברים בגולגולת, בעצמות הפנים, בארובת העין ובצלעות.

התובע שוחרר ביום 19.1.05 עם המלצות להמשך מעקב רפואי, בדיקות סי.טי, אנלגטיקה ואי כושר של חודש.

ב.ביום 24.1.05 אושפז התובע בביה"ח 'ברזילי' עקב אבצס פריאנלי שטופל באנטיביוטיקה, אך לקראת הכנסתו לחדר ניתוח הופיע בלבול וקושי בדיבור, אובחנה המטומה טוראלית נוזלית והתובע הועבר לאשפוז במח' הנוירוכירורגית בביה"ח 'סורוקה' בלא שנותח.

התובע שוחרר ביום 7.2.05 לאחר שנותח לניקוז ההמטומה.

ג.ביום 8.2.05 אושפז התובע שוב בביה"ח 'ברזילי' עקב הדרדרות במצבו, ארוע נוסף של בלבול, הפרעות בדיבור ובהבנה והתובע החל לקבל טיפול אנטיאפילפטי מניעתי. התובע שוחרר ביום 16.2.05 עם המלצה לאישפוז שיקומי בבית לווינשטיין.

ד.התובע אושפז בביה"ח לווינשטיין ביום 22.2.05 עד יום 7.4.05, קיבל טיפול שיקומי אינטנסיבי לרבות פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, הערכת תקשורת, טיפול סיעודי ורפואי ושוחרר עם המלצה להמשך טיפול פסיכולוגי תמיכתי שיקומי, ריפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה ועזרה.

ה.התובע היה באי כושר שנקבע מעת לעת, עד יום 30.6.05 אם כי המשיך להיות במעקב בקופ"ח ובבתי החולים השונים גם בהמשך.

ו.ד"ר טאובר, אשר נתמנה כמומחה בתחום האורתופדיה, היה בדעה כי: "בעת בדיקתי ביום 25.4.06 מצאתי את הממצאים הבאים: תנועות חופשיות בעמוד השדרה הצווארי, הגבלת תנועות בשתי הכתפיים, יותר חמורות בשמאל, והגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה המותני. מעיון בתיקיו הרפואיים הקודמים לתאונה עולה כי התובע סבל מכאב גב תחתון במשך שנים רבות וכבר בשנת 2000 נראו בצילום הרנטגן שינוייים ניוונים ניכרים בעמוד השדרה המותני (מסמך מספר 37). הקרע של שרוול הגידים המסובכים בכתף ימין אובחן כבר בשנת 1998 (מסמך מספר 29), ובבדיקת על קול חדשה מיום 5.2.06 (מסמך מספר 21) נצפה קרע מוגדל מעט ודלקת סביב הגיד הדו ראשי בכתף שמאל. מדובר לכן במחלה טבעית ניוונית של שתי הכתפיים שאינה קשורה לתאונה מיום 17.1.05 ולתוצאותיה. מכל האמור לעיל, אין לי ספק שהתאונה מיום 17.1.05 לא גרמה לנכות אורתופדית ולהערכתי גם לא החמירה מצב קודם" .

ז.ד"ר שבח, אשר נתמנה כמומחה בתחום הנוירוכירורגיה היה בדעה כי: "הנבדק סובל ממצב אחר חבלתי כרוני, לאחר קונטוזיה מוחית פריאטלית משמאל, שנספגה וכן דימום סובדוראלי פרונטו – טמופורו – פריאטלי משמאל, שנוקז בניתוח.

בהפניה מסע' 29 (11) – אנצפלופטיה לסע' 29 (6) 2 מותאם אני קובע את נכותו הנוירולוגית ב- 10% לצמיתות...

כמו כן, עקב ההפרעות בדיבור והדיסארטריה הקלה, אני קובע נכות של 10% לצמיתות...".

ח.ד"ר אופיר אשר נתמנה כמומחה בתחום רפואת העיניים העריך נכותו הרפואית של התובע בתחומו ב- 30% עקב "אובדן הרבע החצוני התחתון בשדה הראיה בשתי העיניים. דרגת נכות זאת תכלול גם נזק נוסף אפשרי בשדה הראיה שנגרם עקב פגיעה בעצב הראיה השמאלי וכן תכלול ירידה בחדות הראיה שנגרמה מאובדן שדה הראיה".

ט.פרופ' נויפלד שנתמנתה כמומחית בתחום הנוירולוגיה והאפילפסיה היתה בדעה כי: "מדובר בגבר בן 65 לאחר תאונת דרכים עם קונטוזיה קרניוצרברלית קשה ופגיעה מוחית מבנית פרוטופריאטלית שמאלית. על רקע פגיעה זו הופיעו התקפים אפילפטיים פוקלים המאוזנים כעת ע"י נטילת תרופה אנטיאפילפטית דפלפט. בנוסף, קיימת על רקע זה פגיעה תפקודית משמעותית בהמיספרה הדומיננטית של המוח. על פי הבדיקה הנוירוקוגניטיבית 'ליקוייו הנוירופסיכולוגיים כוללים קשיי שפה (מדוברת וכתובה) מלווים בקשיים חשבוניים וקשיים ביכולת כללית לבטא את מחשבותיו ורגשותיו כראוי. בנוסף יש לו סימנים של דיספרקסיה, קשיי ריכוז שכחה, איטיות ותגובה רגשית דיכאונית משמעותית'. כמו כן קיימת תסמונת פירמידלית קלה מימין עם הפרעה בשווי משקל.

א. עקב התקפים אפילפטיים מדובר בנכות של 0% לפי 30 (5) I .