קיצור תקופת המעצר לחשוד, שנמנע ממנו מפגש עם סנגור

הערר שבפניי מכוון כנגד החלטת ביהמ"ש קמא, אשר הורה בתאריך 24 בנובמבר 2008, על המשך מעצר העורר ב-18 ימים נוספים. להבהיר, כי מלכתחילה ביקשו גורמי החקירה את מעצר העורר ל-20 ימים, אולם, ביהמ"ש דחה את הבקשה והחליט להעמיד את תקופת המעצר כאמור לעיל.

עוד טרם נבחן את גופה של העתירה, נבהיר עוד כי על פי הוראות סעיף 78 ג' (ג') (1) לצו בדבר הוראות בטחון, מנע ראש צוות החוקרים בשירות הבטחון הכללי את מפגש העורר עם עורך דינו מתאריך 23 לנובמבר 2008 עד 30 לנובמבר 2008 שעה 23:59. בשל כך לא התאפשרה נוכחות העורר בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא כמו גם לא התאפשרה נוכחותו בדיון שהתקיים בבימ"ש זה, אלא לאחריו.

בדיון שהתקיים לפני, טענה הסנגוריה כי שגה ביהמ"ש בהחלטתו וכי היה לו להורות על שחרור העורר ממעצר. לדבריה, אין בחומר הראיות כל מידע המצביע על חשד המחייב מעצר. עוד טענה הסנגוריה כי השימוש שעשה ראש צוות חוקרים במניעת המפגש אינו נקי מתמיהות ובמיוחד משום העובדה כי נמנעה ממנו הזכות להעשיר את הסנגוריה במידע לצורך הטיעון. על כל אלו ביקשה הסנגוריה לקבוע כי תקופת המעצר שנקבעה ע"י ביהמ"ש דלמטה היא ארוכה ובלתי פרופורציונאלית למסגרת החשד.

בחנתי את מכלול החומר שהתגבש בתיק זה, עיינתי בתשומת לב מיוחדת בהתנהלות החקירה מלכתחילה ובשורת הפעולות האופרטיביות הנדרשות לסיומה, השתכנעתי כי החשד שנפל על העורר מלכתחילה היה חשד מבוסס ונתמך במידע אמין. השתכנעתי גם כי יש צורך להשלים את החקירה, כי יש להעמיק ולהרחיב בה והשתכנעתי כי צוות החקירה עושה ככל שאפשר כדי להביא לסיום החקירה בהקדם.

יחד עם זאת לא מצאתי במה שהונח לפניי, טעם מיוחד כדי לחרוג מהמקובל ומההלכה שקנתה לה אחיזה, ביחס להארכת מעצרו של מי, אשר נמנע ממנו מפגש עם סנגור לכן החלטתי לקבל את הערר ולקצר את מעצר העורר עד ליום 9.12.08.

ניתנה היום, 30 בנובמבר 2008, ג' בכסלו התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: