קיעאין שריף ואח' נ' יעקב מורד ואח'

החלטה

1.כתב תביעה הוגש ביום 23/9/09, כנגד ארבעה נתבעים.

כנגד נתבעים 3 – 1 נטען לקיומן של יחסי עובד-מעביד.

כנגד נתבעת 4 נטען שהתובעים עבדו בסניפיה.

2.נתבעת 4 הגישה כתב הגנה בו טענה להעדר עילה ולהעדר יריבות.

3.ביום 25/10/09 הגישה נתבעת 4, בקשת רשות למשלוח הודעה לצד ג' כלפי נתבעת 2 (בש"א 1723/10).

לטענתה, נתבעת 2 היתה מעסיקתם של התובעים והיא האחראית לתשלום שכרם.

כן הפנתה להסכם למתן שירותים שבינה לבין נתבעת 2, ובו סעיף שיפוי בין שתי החברות, למקרה שיקבע כי נתבעת 4 חייבת לעובדים סכומים כלשהם.

4.כמו כן הגישה נתבעת 4 בקשה לדחייה על הסף (בש"א 1722/09), בטענה שלא היא היתה מעסיקתם של התובעים.

5.בין לבין הוגשה בקשת ארגון קו לעובד להצטרף לדיונים כידיד בית משפט.

בהחלטה מיום 8/3/10 התרתי צירופו.

6.התובעים הגיבו ביום 12/1/10 לבקשה לסילוק על הסף.

לטענתם, חלה חובת זהירות מורחבת על מזמין השירות.

כן טענו שיש לראות בנתבעת 4 כמעסיק נוסף.

7.מעבר לכך לא הוגשו תגובות כלשהן מטעם מי מהצדדים.

8.לאחר עיון בבקשות ובכתבי הטענות, להלן החלטה בבקשות התלויות ועומדות.

9.בקשת נתבעת 4 לסילוק על הסף

בכתב התביעה נטען להעסקה על ידי נתבעת 2 ולהרמת מסך בינה לבין הנתבעים 1 ו- 3.

באשר לנתבעת 4 נטען:

"ב.הטלת אחריות על מזמינת השירות