קיסר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.מונחת בפנינו תביעה בה עותר התובע להכרה בירידה בשמיעתו ובטינטון, כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995.

הרקע להגשת התביעה

2.התובע יליד שנת 1970, עבד בחברת "זז דלת רהיטים בע"מ" (להלן: "החברה") החל מיום 17.1.10 ועד ליום 10.6.11.

3.התובע עבד בחברה בימים א'-ה' בין השעות 07:30-16:30, וביום ו' בין השעות 07:30-13:00.

4.לטענת התובע בתחילת עבודתו בחברה הוא שימש כעובד יצור. כעבור חודשיים מונה לתפקיד איש שירות, תפקיד אותו מילא חודשיים נוספים, ולאחר מכן מונה לתפקיד מנהל ייצור בחברה, תפקיד בו כיהן כשנה, עד למועד סיום עבודתו בחברה.

5.על פי טענת התובע בסביבת עבודתו היה רעש מזיק של מכונות אשר הוביל לפגיעה בשמיעתו, אולם הנתבע סירב להכיר בליקוי בשמיעתו כתאונת עבודה.

עיקר טענות הצדדים

טענות התובע:

6.במהלך עבודתו בחברה הן כעובד יצור והן כמנהל ייצור, נדרש הוא לעבוד בסביבת עבודה רועשת במיוחד. עבודתו התבצעה על מכונות נגרות ובסביבתן, וכתוצאה מכך נפגיעה שמיעתו.

7.מאחר ומיקום המכונות היה בסמוך למשרדו, הרי שגם בפרקי הזמן בהם שהה במשרדו במהלך העבודה, הוא נחשף לרעש מזיק שבקע מהמכונות.

8.אין בתוצאות הבדיקה שערך המכון לבטיחות וגיהות לפיהן לא היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו, בכדי לסתור את טענתו לעבודה תחת חשיפה לרעש. בדיקת המכון נערכה בעת שהמכונות עבדו באופן חלקי, ואף לא נערכה לו בדיקה אישית שבחנה את חשיפתו לרעש ביום עבודה מלא.

9.החברה סיפקה לעובדיה אמצעי מיגון מפני החשיפה לרעש, רק לאחר בדיקת המכון, אשר הצביעה על כך שעובדי הייצור בחברה עובדים תוך כדי חשיפה לרעש מזיק.

10.מאחר ועבודתו היתה עבודת נגרות, יש לראות בו כמי שעבד ברעש מזיק וזאת מכוח תקנות הביטחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד-1984.

11.המסמכים הרפואיים שיש בידיו מעידים על פניות חוזרות ונשנות עקב פגיעה בשמיעה וטנטון, קודם המועד בו סיים את עבודתו, וכן עולה מהמסמכים כי כושר שמיעתו פחת בשיעור של 25 דציבל בכל אחת מהאוזניים.

טענות הנתבע

12.התובע לא נחשף לרעש מזיק העולה על המותר במשך כל תקופת עבודתו בחברה, ועל כן אין הוא עומד בתנאי הסף להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה.

13.כושר השמיעה של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.

14.לתובע הייתה אפשרות להתמגן מפני הרעש אולם התובע בחר שלא להשתמש באמצעי מיגון אשר היו זמינים לו.

15.בטענותיו של התובע קיימת סתירה פנימית שכן מחד הוא טוען כי בדיקה שערך המכון לבטיחות וגיהות העלתה שעובדי היצור חשופים לרעש מזיק, אולם מנגד טוען כי בדיקת התמ"ת לא נעשתה באופן ראוי.