- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
קיסר נ' המוסד לביטוח לאומי
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה באר שבע |
10421-03-12
28.8.2013 |
|
בפני : יוחנן כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: רפאל פטריק קיסר |
: המוסד לביטוח לאומי |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.מונחת בפנינו תביעה בה עותר התובע להכרה בירידה בשמיעתו ובטינטון, כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995.
הרקע להגשת התביעה
2.התובע יליד שנת 1970, עבד בחברת "זז דלת רהיטים בע"מ" (להלן: "החברה") החל מיום 17.1.10 ועד ליום 10.6.11.
3.התובע עבד בחברה בימים א'-ה' בין השעות 07:30-16:30, וביום ו' בין השעות 07:30-13:00.
4.לטענת התובע בתחילת עבודתו בחברה הוא שימש כעובד יצור. כעבור חודשיים מונה לתפקיד איש שירות, תפקיד אותו מילא חודשיים נוספים, ולאחר מכן מונה לתפקיד מנהל ייצור בחברה, תפקיד בו כיהן כשנה, עד למועד סיום עבודתו בחברה.
5.על פי טענת התובע בסביבת עבודתו היה רעש מזיק של מכונות אשר הוביל לפגיעה בשמיעתו, אולם הנתבע סירב להכיר בליקוי בשמיעתו כתאונת עבודה.
עיקר טענות הצדדים
טענות התובע:
6.במהלך עבודתו בחברה הן כעובד יצור והן כמנהל ייצור, נדרש הוא לעבוד בסביבת עבודה רועשת במיוחד. עבודתו התבצעה על מכונות נגרות ובסביבתן, וכתוצאה מכך נפגיעה שמיעתו.
7.מאחר ומיקום המכונות היה בסמוך למשרדו, הרי שגם בפרקי הזמן בהם שהה במשרדו במהלך העבודה, הוא נחשף לרעש מזיק שבקע מהמכונות.
8.אין בתוצאות הבדיקה שערך המכון לבטיחות וגיהות לפיהן לא היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו, בכדי לסתור את טענתו לעבודה תחת חשיפה לרעש. בדיקת המכון נערכה בעת שהמכונות עבדו באופן חלקי, ואף לא נערכה לו בדיקה אישית שבחנה את חשיפתו לרעש ביום עבודה מלא.
9.החברה סיפקה לעובדיה אמצעי מיגון מפני החשיפה לרעש, רק לאחר בדיקת המכון, אשר הצביעה על כך שעובדי הייצור בחברה עובדים תוך כדי חשיפה לרעש מזיק.
10.מאחר ועבודתו היתה עבודת נגרות, יש לראות בו כמי שעבד ברעש מזיק וזאת מכוח תקנות הביטחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד-1984.
11.המסמכים הרפואיים שיש בידיו מעידים על פניות חוזרות ונשנות עקב פגיעה בשמיעה וטנטון, קודם המועד בו סיים את עבודתו, וכן עולה מהמסמכים כי כושר שמיעתו פחת בשיעור של 25 דציבל בכל אחת מהאוזניים.
טענות הנתבע
12.התובע לא נחשף לרעש מזיק העולה על המותר במשך כל תקופת עבודתו בחברה, ועל כן אין הוא עומד בתנאי הסף להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה.
13.כושר השמיעה של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.
14.לתובע הייתה אפשרות להתמגן מפני הרעש אולם התובע בחר שלא להשתמש באמצעי מיגון אשר היו זמינים לו.
15.בטענותיו של התובע קיימת סתירה פנימית שכן מחד הוא טוען כי בדיקה שערך המכון לבטיחות וגיהות העלתה שעובדי היצור חשופים לרעש מזיק, אולם מנגד טוען כי בדיקת התמ"ת לא נעשתה באופן ראוי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
