קילמן נ' ששון

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 24.9.10 בה היה מעורב רכבו של הנתבע 1 שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2.

בהתאם לעדותה של התובעת הרי שהיא נסעה בנתיב השמאלי ברחוב איינשטיין ברמת אביב, והתכוונה לפנות שמאלה דרומה לכיוון כביש החוף. היא עמדה ברמזור אדום, וכשהאור נעשה ירוק, רכב מימינה שהיה תוך כדי נסיעה החליט לעשות פניית פרסה מהנתיב הימני, ופגע ברכבה, תוך כדי סיבוב הפרסה. הפגיעה נעשתה מצד ימין וקדימה לרכב. רכבה הסתובב במקום, הרכב שפגע בה סיים את פניית הפרסה ונעצר בצד ימין מעבר לכביש. בין לבין הרמזור בכיוון נסיעתה התחלף שוב לאדום. היא המתנינה לאור הירוק, וראתה שהרכב הפוגע ממשיך לנסוע. היא עקבה במבט לראות לאיזה כיוון הוא נוסע, וכשהרמזור בכיוונה התחלף לירוק, החלה לדלוק אחרי הרכב, שהיה קל לזהותו כי היה בצבע כתום. לאחר שפגשה בו אמר לה הנתבע 1 שהוא מתנצל וחשב כי פגע במדרכה, הוא ראה את הנזק והתנצל.

הנתבע 1 העיד כי פנה פניית פרסה מהנתיב השמאלי ולא מהימני. במהלך ביצוע הפניה נגע קצת במדרכה בצד שמאל של רכבו. הוא המשיך בנסיעה, ומדובר בפניית פרסה מעט חדה. הוא המשיך בדרכו, ואחרי כמה רחובות ראה מישהי צופרת לו. הוא עצר, והיא טענה שפגע, והם החליפו פרטים. לדבריו, לא הרגיש שום פגיעה ולא היה שום נזק לרכבו.

לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות רכב התובעת, הרי שמצאתי להעדיף את גרסת התובעת.

בתמונות הרכב אכן רואים פגיעה חזיתית ברכב התובעת שהותירו סימני צבע כתום בחזית הרכב. אכן, כדברי התובעת, צבע כתום אינו צבע שכיח של רכב, ומאחר והנתבע לא הכחיש כי זהו צבע רכבו הרי שאין מנוס מן המסקנה כי התובעת אכן ראתה את רכב הנתבע פוגע ברכבה וכתוצאה מכך הותיר רישומי כתם צבע ברכב התובעת. גם הפנס הימני ברכב התובעת נראה שבור והדבר מחזק את גרסתה כי רכב הנתבע עקף אותה מימין תוך כדי ניסיונו לבצע פניית פרסה מימינה.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי ביצע את הפנייה מהנתיב השמאלי ביותר (הנתיב בו נסע גם רכב התובעת) ולחילופין מימינה. ברור כי לא ניתן לקבלת גרסה כזו שכן מדובר בטענות עובדתיות חלופיות, שאינן מתיישבות זו עם זו. הדבר פוגם במשקל הכללי שיש לייחס לעדות הנתבע בבית המשפט. בנוסף, וחרף טענת הנתבע כי רכבו לא נפגע כלל הרי שהוא לא הציג תמונות כדי לתמוך בטענה זו, לעומת התובעת שהציגה תמונות המראות בירור פגיעה וכתמי צבע כתום ברכבה. לנוכח פגיעות אלו, קשה לי לקבל את גרסת הנתבע כי לרכבו לא נגרם כל נזק, וייתכן והצגת תמונות רכבו היתה מאששת את גרסת התובעת דווקא. מאחר והנתבע נמנע מהצגת התמונות הרי שהדבר פועל לחובתו.

רכב התובעת נבדק על ידי שמאי שלושה ימים אחרי התאונה, ולפי עדותה עולה כי מדובר ברכב שמור והיא לא נשאלה האם הרכב היה מעורב בתאונות אחרות, לפני או אחרי התאונה נשוא תיק זה. חוות דעתו של השמאי לא נסתרה.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 8,877 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.8.11, בתוספת אגרת משפט בסך 89 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: