קיומו של השתק עילה כלפי התובעת למרות היותה נתבעת בהליך הראשון

ה ח ל ט ה

1. המשיב הגיש תביעה נגד המבקשת בסדר דין מקוצר בגין יתרת חובה. הסכום שתבע נבע
מיתרת חוב בחשבון הבנק ומאי פירעון במועד של שלוש הלוואות. המבקשת לא הגישה בקשת
רשות להגן וניתן נגדה פסק דין ביום 28.2.95 שחייב אותה בסכום התביעה. פסק הדין הוגש
לביצוע בחודש מרץ 1999. עם קבלת מסמכי ההוצאה לפועל בשנת 2000 הגישה המבקשת בקשה
לביטול פסק הדין. רשם בית משפט השלום דחה את הבקשה בקובעו כי בקשת הביטול הוגשה
למעלה מחמש שנים לאחר המועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ולמעלה
משנה לאחר המצאת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, וכי לא נמצאו טעמים מיוחדים לבטל את
פסק הדין )להלן: "ההליך הראשון"(.

2. ביום 10.12.01 הגישה המבקשת תביעת נזיקין נגד המשיב לבית משפט השלום בעפולה בה
ביקשה החזר הכספים שחויבה בהם על ידי המשיב בהליך הראשון, בטענות שונות הנוגעות
לנסיבות חתימתה על ההלוואה השניה והשלישית. המשיב ביקש לדחות את התביעה על הסף שכן