קיום צוואה שנחתמה בפני עד אחד כצוואה בכתב לאור חוות דעת מומחה ונסיבות חיצוניות

תביעה לביטול צו ירושה אחר עזבון המנוח בטענה כי יש לקיים צוואתו משנת 1984.

רקע

1. ביום 15.4.96 הלך לעולמו מר ס.ע.ז ז"ל (להלן: "המנוח").
2. ביום 27.7.03 הוגשה בקשה למתן צו ירושה לאחר המנוח ע"י נכדיו, ילדי בתו המנוחה של המנוח פ.ז. ז"ל: ו.י., א.י. ור.י. (להלן: "ו'", "א'" ו"ר'" בהתאמה או "ילדי המנוחה" או "הנתבעים 12").
3. ביום 2.9.03 ובהעדר הגשת התנגדות לבקשה למתן צו ירושה, ניתן צו ירושה לאחר המנוח ע"י הרשמת לענייני ירושה בנצרת לפיו יורשיו של המנוח עפ"י דין הם אשתו וילדיו, הן בניו והן בנותיו (להלן: "צו הירושה").
4. בחלוף כ-3.5 שנים, ביום 8.2.07 הוגשה ע"י בן המנוח, מר ז.ר. בקשה לצו קיום צוואת המנוח מיום 13.4.84 ולפיה היורשים הינם הבנים בלבד (להלן: "התובע").
5. ביום 19.2.07 הגיש התובע בקשה לביטול צו הירושה.
6. ביום 13.6.07 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי אין בדעתו להתערב בהליכים הקשורים בעיזבון המנוח. באותו מועד, הורתה כב' הרשמת על העברת התיקים לבית משפט זה לשם בירורם, בהתאם להוראת סעיף 72 (א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").  
7. יוער כי המשיבים 1,2,6,7,8,9,10,11 בעלי אינטרס זהה לזה של מבקש קיום הצוואה, הוא התובע, והם תומכים בבקשות התובע (ראה פרוטוקול הדיון מיום 21.9.11). למעשה, המתנגדים לצוואה הינם הנתבעים 3, 5 ו-12 (ייקראו להלן ביחד : "הנתבעים").

תמצית טענות הצדדים

8. התובע, הוא מבקש ביטול צו הירושה וקיום הצוואה, טוען כי כשבוע לאחר שהגיש בשם אחיו בקשות לקיום צוואות הוריו המנוחים בחודש פברואר 2007, נתגלה כרעם ביום בהיר, כי קיים צו ירושה אחר המנוח מיום 2.9.03.

לטענת התובע, הוא ואחיו לא ידעו דבר על ההליך להוצאת צו הירושה ורק ביום 15.2.07 נודע להם על כך. לדידו, הזימון ליורשים בעניין צו הירושה היה זימון לקוי ובניגוד לדין, במטרה לקבל את צו הירושה במחטף.   

לפיכך, מבקש התובע לבטל את צו הירושה ולהורות על קיום צוואת המנוח.

9. מנגד, טוענים הנתבעים, הם המתנגדים לקיום צוואת המנוח, כי התובע ויתר היורשים ידעו היטב על ההליך להוצאת צו הירושה וכי הם קיבלו הודעה בדואר רשום כדין על כוונתם להוציא צו ירושה אחר המנוח.

לטענת הנתבעים, תוכנה של צוואת המנוח אינו נכון ויש לראות בצוואה זו פסולה ופגומה. המדובר בצוואה בעדים שנערכה בפני עד אחד בלבד ונעדרת אישור שני עדים כי המצווה הצהיר בפניהם את האמור בצוואתו, וזאת בניגוד לדרישת סעיף 20 לחוק הירושה.

הנתבעים העלו טענת זיוף. לטענתם, חתימת המצווה על הצוואה אינה חתימתו של סבם המנוח. כן, תאריך חתימת הצוואה שונה והוסף וניתן ללמוד על כך משוני הכתב לעומת הכתב בו נכתבה יתר הצוואה. בנוסף, חלק מהצוואה נתלש, ככל הנראה מדובר בחלק שלא מצא חן בעיני התובע, וזאת בהנחה כי זוהי צוואת המנוח, דבר המוכחש. 

זאת ועוד, לטענת הנתבעים, לא יתכן ולא יעלה על הדעת כי התובע יגיש בקשה לקיום צוואת אביו המנוח רק בשנת 2007 ובחלוף שנים מאז ניתן צו הירושה.

לאור האמור, נתבקש בית המשפט לדחות את בקשת התובע לקיום הצוואה ולהגדירה כצוואה פסולה, פגומה ומזויפת וכן לחייב את התובע בהוצאות ההליכים.