קידר נ' הכט

החלטה

בקשה לדחיית התביעה על הסף.

התובעת היא בעלת 1/4 מהזכויות בנכס מקרקעין והנתבע בעלים של 3/4 מהזכויות בנכס. התביעה היא תביעה לפירוק השיתוף ותביעה כספית בגין דמי שכירות שמנע הנתבע מהתובעת לאורך שנים, והוצאות שונות שנגרמו לתובעת בעטיו של הנתבע בקשר עם המקרקעין.

הנתבע טוען כי מדובר בתובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה ועל כן הסמכות הבלעדית לדיון בתובענה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, על פי ס' 3(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, יחד עם ס' 1(6)(ה) לחוק, אשר מגדיר מהם "ענייני משפחה". עוד טוען הנתבע כי התובעת מנועה מהגשת תביעה זו נוכח הוראות הצוואה שמכוחה ירשה את חלקה במקרקעין.

התובעת טוענת כי אין מדובר בתובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה כי אם בתובענה שעילתה זכויות רשומות במקרקעין. התובעת טוענת כי אין תוקף להוראות הצוואה שמכוחן טוען הנתבע את טענת המניעות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

נראית בעיניי טענת התובעת, בעניין הסמכות העניינית. שני הצדדים ציטטו פסקי דין שלדעתם תומכים בעמדתם באשר לפרשנות הראויה לעניין סעיף 1(6)(ה) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה. אני מאמץ את עמדתו של הש' מנהיים בת.א. 4103-09, גרמה נ' פומרנץ, לאמור: "אין זה מתקבל על הדעת כי הסמכות להכריע בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין תיקבע לפי המקור ההיסטורי של הזכויות במקרקעין, כך שאם הצדדים נעשו בעלים מכח ירושה אזי לעולם ועד תידון התביעה לפירוק השיתוף בבית המשפט לענייני משפחה, ואילו אם זכויות הצדדים במקרקעין באו לידיהם בדרך אחרת יידון העניין בבית משפט השלום" (סע' 9).

העיזבון חולק, ועתה לפנינו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שעילתה זכויות הבעלות המשותפות ורצונה של התובעת להיפרד מהשותפות עם הנתבע. גם התביעה הכספית עילתה בזכויותיה של התובעת במקרקעין ולא בסכסוך בקשר לירושה. על כן החלטתי לדחות את טענות הנתבע באשר להיעדר סמכות עניינית לבית משפט זה.

יתר טענות הנתבע אינן עניין לסילוק על הסף והן תתבררנה במסגרת ההליך העיקרי.

לפיכך, הבקשה נדחית.

הנתבע ישלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪, תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"א, 29 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: