קיבוץ נערן נ' פינזרו ואח'

פסק - דין

1.עניינן של התביעה והתביעה שכנגד, תשלומים הקשורים במגוריהם של הנתבעים / התובעים שכנגד (להלן – התושבים) בבית מגורים אשר נמצא בתחומו של התובע/הנתבע שכנגד (להלן – הקיבוץ) .

התביעה

2.על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 15/5/08, החל בשנת 1999 או בסמוך לכך מתגוררים התושבים בבית בקיבוץ, במעמד של שוכרים ,תוך שהם נדרשים לשאת בדמי שכירות חודשיים, מסים מוניציפאליים, עלות החשמל והמים ויתר השירותים המסופקים על ידי הקיבוץ (להלן – התשלומים).

3.לטענת הקיבוץ, יתרת חובם של התושבים בשל התשלומים נכון ליום 31/8/08 עמדה על סכום של 32,096 ₪, והתביעה הוגשה לתשלום החוב האמור וכן לפינויים של התושבים לאלתר.

בסעיף 8 לכתב התביעה נאמר כי הקיבוץ שומר על זכותו לתבוע סכומים נוספים בגין יתרת התקופה עד לפינוי בפועל.

התביעה שכנגד

4.במסגרת התביעה שכנגד, שהוגשה ביום 30/10/08, טוענים התושבים כי בשנת 1998 לערך הם יושבו על ידי המוסדות המיישבים בקרקע שהיתה בשימושו של הקיבוץ וננטשה בידי הקיבוץ.

בעקבות התרוקנות הקיבוץ מיושביו ונטישתו בידי חבריו, התאגדה קהילת "אור ומרפא" כאגודה שיתופית בשם "בשמת-נערן", שהתושבים נמנים על חבריה.

לאחר שהמקום יושב על ידי אגודת בשמת-נערן והתושבים השקיעו את כל הונם ומרצם בפיתוח הישוב ושיקומו – שינו הגורמים המיישבים את עמדתם והחלו להפנות למקום מתיישבים מטעמם, תוך ניסיונות לסילוק התושבים ופינויים.

בין היתר, טוענים התושבים כי הקיבוץ חסם את כביש הגישה לביתם באמצעות אבנים, והוא מבקש לחייבם בתשלומים שונים, והכל במטרה לסלקם בחוסר תום לב מביתם ולהשתלט עליו, תוך פגיעה כלכלית קשה בהם וגרימת אובדן השקעותיהם.

5.התושבים טוענים כי הם עשו שיפוץ נרחב בביתם בתקופה שבין ספטמבר 1998 ועד שנת 2001 בסכום של כ-110,000 ₪ בערכים דאז, כאמור בחוות דעת מטעמם של מר יעקב תמוז (להלן – חוו"ד תמוז).

6.התושבים דורשים סכום של 296,554 ₪, המורכב כדלקמן:

176,524 ₪ - ערך השיפוצים נכון ליום הגשת התביעה שכנגד;

100,000 ₪ - עוגמת נפש;

20,000 ₪ - חיוב ביתר בשל התשלומים.

7.כמו כן דורשים התושבים, במסגרת כתב התביעה שכנגד, לחייב את הקיבוץ במתן חשבונות מלאים ומפורטים עבור דרישותיו בשל התשלומים, וכן ליתן צו עשה שיחייב את הקיבוץ להסיר את מחסום האבנים החוסם את דרך הגישה לביתם.

טענות הקיבוץ

8.לטענת הקיבוץ, תביעתו הוכחה היטב והתביעה שכנגד איננה אלא ניסיונם הכושל של התושבים להתמודד עם התביעה ולמזער את נזקיהם, דהיינו התשלומים אותם הם נדרשים לשלם.

9.הקיבוץ טוען, כי הוא בעל הזכויות ו/או החזקה הבלעדית בבית, וזאת לאחר שנדחתה תביעת תושבי בשמת-נערן נגד ההסתדרות הציונית העולמית ונגד הקיבוץ בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת.א. 7469/05 (להלן – פסק הדין).