קיבוץ נערן נ' טילו

פסק דין

1.עניינן של התביעה והתביעה שכנגד – היחסים שבין התובע/הנתבע שכנגד 1 (להלן - הקיבוץ) לבין הנתבע/התובע שכנגד (להלן – יונתן), הנובעים ממגוריו של יונתן כשוכר של בית מגורים מס' 50 בקיבוץ (להלן – הבית), אשר הושכר לו על ידי הקיבוץ לפני שנים רבות.

2.יונתן עלה לישראל בשנת 1979, ומאז מתגורר בבקעת הירדן, תחילה במושב מכורה, ומשנת 1994 – בקיבוץ.

בשנת 1995 התקבלה החלטה על פירוקו של הקיבוץ, אולם הגורמים המעוניינים ביישובו של האזור, וביניהם הנתבעת שכנגד 2 (להלן – התק"מ), התוו תוכנית לישב קהילה חדשה בשטח הקיבוץ, קבוצת בשמת נערן, אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ (להלן – בשמת נערן).

יונתן נמנה על חברי בשמת נערן, אך בניגוד לרוב חברי הקבוצה, אשר עזבו בינתיים את המקום – ממשיך יונתן להתגורר בבית בקיבוץ.

יצויין, כי יונתן אינו נמנה עם חברי הקיבוץ אלא מתגורר שם, כאמור, כשוכר.

3.חברי בשמת נערן הגישו בשנת 1995 תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. 7469/05) להכרה בהם כבעלי זכויות של בר – רשות בבתים בהם התגוררו, אולם תביעתם נדחתה.

בפסק דין מיום 15.10.06 קבע בית המשפט המחוזי במפורש כי אין לחברי בשמת נערן כל

זכויות שימוש בלתי הדירות בנכסים או כל זכות קניינית אחרת (להלן – פסק הדין).

יצויין בהקשר זה, כי יונתן עצמו לא נמנה בין התובעים בת.א. 7469/05.

התביעה

3.על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 15.5.08, יונתן לא עמד בתשלומים שעליו לשאת כשוכר, דהיינו דמי שכירות, מסים מוניציפאליים, עלות חשמל, מים, ויתר השירותים המסופקים על ידי הקיבוץ (להלן – התשלומים), וזאת על אף התראות שניתנו לו טרם הגשת התביעה.

5.הקיבוץ דורש מיונתן פינוי הבית, וכן תשלום חובו, העומד נכון ליום 31.3.08 על סכום של 17,371 ₪.

התביעה שכנגד

6.התביעה שכנגד הוגשה על ידי יונתן ביום 16.6.09, וביום 14.12.09 תוקנה כך שהתק"מ הוספה כנתבעת שכנגד נוספת.

7.במסגרת התביעה שכנגד המתוקנת, מבקש יונתן פסק דין הצהרתי לפיו יש לו זכויות רשיון בלתי הדירות לדיור בבית בקיבוץ.

לחלופין, דורש יונתן פיצוי בסכום של 215,000 ₪, כמפורט בסעיפים 23 – 26 לתביעה שכנגד.

סכום זה מורכב כדלקמן:

20,000 ₪ - החזר השקעות שהושקעו בבית;

150,000 ₪ - פיצוי בשל הדרישה לעזוב את מרכז החיים בקיבוץ והצורך להתחיל מחדש במקום אחר, לרבות אובדן מוניטין;