קחלון נ' ברגר ואח'

פסק דין

ביום 11.01.10 אירעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע ורכבה של נתבעת 1 (להלן:"התאונה").

לטענת התובע, התאונה אירעה בעת שהאט את רכבו עד לכדי עצירה מול תמרור המורה על מתן זכות קדימה, ורכב הנתבעת 1 פגע ברכבו מאחור. 

בכתב ההגנה הודו הנתבעות באחריותן לתאונה, אך חלקו על גובה הנזק. עם זאת, במהלך הדיון ביקשו לטעון גם לאחריות התובע לתאונה. אשר לנזק, טענו הנתבעות, כי נתבעת 1 פגעה קלות בחלקו האחורי של רכב התובע ותו לא וכי הטמבון האחורי ברכבו של התובע היה פגוע טרם קרות התאונה.

לתמיכה בטענתו אודות גובה הנזק, הגיש התובע חוות דעת שמאי המפרטת את נזקי הרכב. הנתבעות הגישו חוות דעת של שמאי מטעמן, אשר לא בדק את רכבו של התובע, וציין כי לרכב הנתבעת לא ארע כל נזק ועל כן לא ייתכן כי הנזק שנגרם לרכב התובע נגרם כתוצאה מהתאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים המצורפים להם ובתמונות שהוגשו על ידי הצדדים, מצאתי לקבל את התביעה.

לשאלת החבות העיד התובע, כי עצר בתמרור המורה על מתן זכות קדימה מאחר והולך רגל חצה את הכביש במעבר החצייה, כאשר הנתבעת 1 פגעה בו מאחור והדפה את רכבו קדימה. עוד ציין כי לאחר התאונה אמרה לו הנתבעת 1 כי לא הצליחה לעצור את רכבה וכי כשיצאו מהרכב ראו את הנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה.

מנגד העידה נתבעת 1 כי פגעה ברכבו של התובע מאחור לאחר שהתובע עצר את רכבו כדי לאסוף טרמפיסט ועל כן עצר את נתיב הנסיעה.

מכיוון שהנתבעת הודתה בכך שפגעה בתובע מאחור, וגרסתו של התובע היתה מהימנה בעיני באשר לנסיבות התאונה, לא מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע ולייחס לו אחריות לתאונה.

אשר לגובה הנזק, התובע כאמור הגיש חוות דעת שמאי מטעמו. בנוסף, אף לעניין הנזק מצאתי לקבל את עדותו כמהימנה, בין היתר בשל העובדה שכאשר נשאל אם היו פגיעות ברכב לפני התאונה, השיב, בניגוד לאינטרס, כי היו בטמבון האחורי קילופי צבע קלים:

"ש. הטמבון האחורי של הרכב שלך תאר מה היה המצב של הטמבון לפני התאונה.

ת. היה לו קילופי צבע קלים. קניתי את האוטו ככה.

ש. דלת תא המטען של האוטו שלך, היתה פגועה לפני התאונה?

ת. לא". (עמ' 2, ש' 7-10 לפרוטוקול).  

הנתבעות, מנגד, לא הגישו חוות דעת של שמאי אשר בדק את הרכב והעריך את גובה הנזק. לא מצאתי כי יש באמור בחוות הדעת שהוגשה מטעמן, כי לרכב הנתבעת לא ארע כל נזק ועל כן לא ייתכן כי הנזק שנגרם לרכב התובע נגרם כתוצאה מהתאונה, כדי להפחית ממשקל האמור בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעם התובע, המפרטת את הנזק שנגרם לרכב התובע. עם זאת, בשל העובדה כי התובע הודה כי היו ברכב קילופי צבע קלים, כאמור לעיל, סבורני כי יש להפחית כמחצית עלות תיקוני הצבע המצוינים בחוות הדעת מטעם התובע.

לאור האמור לעיל אני קובעת כי הנתבעות ישלמו לתובע סכום של 8,150 ₪. עוד ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסכום של 400 ₪. לא מצאתי לחייב את הנתבעות בהוצאות בגין נסיעות ועוגמת נפש אשר לא הוכחו.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום. אם לא ישולמו במועד האמור, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד יום התשלום בפועל.

 רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.