קזמה נ' שוורצברג ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה בקשר לתאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.1.10 בגשר גלילות, שבה היו מעורבים רכב התובעת, ורכב הנתבע שהיה מבוטח ע"י הנתבעת 2.

על-פי הסכם דיוני על בית-המשפט להכריע רק בשאלת האחריות לתאונה, ולא לדון בגובה הנזק.

להשלמת התמונה דובר על תאונת שרשרשת של מספר כלי רכב, אך על בית-המשפט להכריע רק בקשר להתנגשות בין כלי רכב של המתדיינים בפניי.

2.לדברי התובעת, היא עלתה על הגשר והבחינה ברכב לפניה שבלם בעצירה פתאומית. אז רכב הנתבעת שנסע אחריה פגע ברכבה מאחור, והדף אותה אל הרכב לפניה.

לדבריה: "אלמלא היה פוגע בי הייתי מספיקה לעצור... הנתבע פגע בי מאחור אחרי שבלמתי" (עמוד 2 שורות 4-5).

בחקירתה הנגדית התובעת חזרה וטענה שלא הייתה בעצירה מוחלטת, אך אם הנתבע לא היה פוגע בה, "הייתי מספיקה" (שוב, שורה 16).

לדברי הנתבע הוא נסע אחרי התובעת במהירות נמוכה והתנועה התחילה להאט והוא האט את מהירות נסיעתו בהתאם. ואז הוא הוסיף:

"תוך כדי הסיבוב שמעתי רעש של בלימה לא ראיתי מה קרה בדיוק, כמה רכבים אחורה, ראיתי שממשיכים לבלום וגם אני בלמתי" (עמוד 2, שורות 21-19)

באשר להתנגשות עם התובעת, הנתבע טען: "אני כבר הייתי בבלימה מוקדמת... כשהיא פגעה ברכב ל פניה אני כבר הייתי בבלימת חירום" (עמוד 3 שורה 22).

לדבריו לא פגע ברכב התובעת בעוצמה.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין והמסמכים בתיק, החלטתי לקבל תביעת התובעת ולהלן הנימוקים לכך:

1.כללית העדפתי את גרסת התובעת, מול גרסת הנתבע. דבריה היו ברורים ומשכנעים.

2.על-פי דו"ח השמאי, נגרמו נזקים משמעותיים לחלק האחורי של רכב התובעת, דבר שלא מתיישב עם טענת הנתבע לפיה לא פגע ברכבה בעוצמה.

3.הנתבע לא שמר מרחק כראוי. אשר על כן, אני קובע כי בכל הנוגע להתנגשות בין התובעת לבין הנתבע והאחריות לתאונה היא כולה של הנתבעת 1.

על הנתבעת 2 לשלם לתובעת הוצאות הדין בפניי בסך 350 ש"ח.

הסכום ישולם תוך 30 יום ואם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק החל מיום

הגשת התביעה עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"א, 28 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: