קורקוס נ' מדינת ישראל

החלטה

כעיקרון צודק ב"כ המדינה בטיעוניו כי תנאי להגשת בקשה לביטול הודעת איסור שימוש שניתנה לרכב הוא כי הרכב נשוא הבקשה הופקד במגרש אחסנה כדרישת הקצין הפוסל ורק לאחר מילוי תנאי זה, יטה בית המשפט לדון בבקשה.

בהתאם לכלל לעיל , (אשר אינו נובע מחקיקה מפורשת) נוהג בית המשפט בדרך כלל ואין בהחלטה שתינתן להלן משום שינוי במדיניות בית המשפט.

יחד עם זאת, לכל כלל ונוהג עשוי גם להיות יוצא מן הכלל ובמקרה שבפני אני סבור כי יש מקום לתת עזרה וסעד למבקש ובכך לחסוך ממנו הליכים בירוקרטים שהם במקרה זה מיותרים בעיני ויגדילו שלא לצורך את הוצאותיו.

בהתאם לסעיף 57 א (ד) (1) בפקודת התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: בפקודה) משהחליטה משטרת ישראל להורות על איסור שימוש ברכב העתק מהודעת איסור השימוש צריך להשלח לבעל הרכב וזאת אם לא נמסר לו עותק כזה במעמד מסירת הודעת איסור השימוש.

במקרה שבפני, לא טרחה משטרת ישראל להודיע לבעלים הרשום של הרכב כי רכב המצוי בבעלותו הורד מהכביש והלכה למעשה רק בשל פגם זה, ראויה בקשת המבקש היתה להתקבל.

אם לא די בכך, הרי שבהתאם לסעיף 57 ב (ג) רשאי בית המשפט להביא בחשבון לצורך שקילת החלטתו בין השאר את הזיקה שבין בעל הרכב למי שנהג ברכב.

במקרה זה, הרכב אכן נמסר במסגרת חוזה השכרה לשוכר על ידי המשכיר (המבקש) אולם, מרגע שנחתם חוזה השכירות והרכב נמסר לשוכר, אין יותר כל זיקה פיקוחית בין המשכיר לשוכר ואין כל היגיון לדרוש מהמשכיר כי יהיה אחראי או יפגע בדרך כלשהי כתוצאה מעבירה שביצע לכאורה השוכר.

בדיוק לצורך כך קבע המחוקק את הסעיף לעיל והתיר לבית המשפט את הסמכות לבטל את הודעת איסור השימוש בהתקיים נסיבות כאלו ולאחר שנבחנה הזיקה בין הצדדים.

מטרתו של המחוקק בסעיף 57 א בפקודה היתה ליצור זיקת פיקוח מוגברת בין הבעלים לנוהג ברכב.

זיקה זו אפקטיבית כאשר הבעלים יכול וצריך לפקח על הנוהג.

אין לתפיסת הרכב כל משמעות מבחינת האינטרס הציבורי כאשר הזיקה בין הצדדים היא עסקית ונעדרת כל פיקוח ביניהם.

אשר על כן, וגם אם מבחינה משפטית טכנית צודק התובע כי היה על המבקש להפקיד את הרכב טרם הגעתו לבית המשפט, הרי שאם אדרוש זאת עכשיו מהמבקש יגרם לו בכך נזק וגם אם הבקשה תהיה נכונה מבחינה משפטית, היא לא תהיה =צודקת בעיני.

אני סבור כי בית המשפט צריך להחליט החלטות שיהיו צודקות גם אם לעיתים חורגות הם מהנוהג הרגיל שהשתרש בפסיקה ביחס להגשת בקשה לאחר שמולא הצו.

אני מדגיש שוב כי אין המדובר בשינוי מדיניות של בית המשפט.

ככלל כל המגיש בקשה מסוג זה, צריך להפקיד את רכבו טרם הגשת הבקשה.

המדובר במקרה חריג ומיוחד ולכן אני מחליט כי הודעת איסור השימוש אשר הוצאה ביחס לרכב מ.ר – 2512063 בטלה בזאת.

המבקש רשאי לגשת עם בקשה זו למשטרת ישראל אשר מתבקשת לעדכן את המסוף המשטרתי על ביטול הודעת איסור השימוש ביחס לרכב זה.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט