קורצ'ין נ' טורג'מן ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.5.12 בכביש מספר חמש.

2. לטענת התובע, ביום האירוע נסע בכביש מספר חמש בפקק תנועה כאשר רכב הנתבעים שנסע בנתיב המהיר בניסיון לעקוף את הרכבים בפקק, פגע תוך כדי נסיעתו ברכבו בצידו הימני אחורי.

3. לטענת הנתבעים, במועד התאונה עת נסע הנתבע 1 ברכבו בכביש חמש נסע התובע מאחורי רכבו באותו נתיב. לפתע, החל התובע בביצוע עקיפה משמאל אשר בסיומה "חתך" את נתיב נסיעת הנתבע 1 והתפרץ לנתיבו. הנתבע 1 הבחין במתרחש ומייד בלם את רכבו. אך, התובע שהמשיך בנסיעה פרועה פגע ברכב הנתבע 1 בפינה הקדמית שמאלית עם הדופן האחורית ימנית של רכבו.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והנתבע 1, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע באיטיות בפקק תנועה בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים. התובע טען כי הנתבע נסע בנתיב מימין לו אשר בו התנועה נסעה במהירות ובמהלך ניסיונו להשתלב בין הרכבים העומדים בנתיבים המצויים בפקק פגע ברכבו של התובע מצדו הימני אחורי.

6. הנתבע 1 גם הוא חזר על גרסתו וציין אומנם הגיע מהנתיב הימני המהיר אך השתלב בנתיב בו נסע התובע ברווח שבין מכונית התובע לבין משאית שנסעה לפניו. הנתבע 1 טען כי התובע אשר נסע מאחוריו החליט לפתע לסטות לנתיב השמאלי ואז לחזור לנתיב הימני בניסיון לעקוף אותו וכך ארעה התאונה. הנתבע 1 טען כי הבחין באופן נסיעתו של התובע ובלם את רכבו אך לא הצליח למנוע את התאונה.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, מעיקרי הטעמים הבאים:

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, נטל התביעה מוטל על התובע. במקרה דנן של גרסה מול גרסה יש לכאורה לדחות את התביעה.

ברם, גם אם נאמץ את גרסת הנתבע לאופן קרות התאונה יש להטיל אחריות בגינה על הנתבע. הנתבע מודה כי הבחין בתובע נוסע מאחוריו בנתיב, לאחר מכן עבר התובע לנתיב השמאלי ושוב לימני. הנתבע טען כי בשלב זה בלם את רכבו אך לא עלה בידו למנוע את התאונה. הנתבע הודה כי הבין שהתובע מבקש לעקוף אותו. סבורה אני כי היה על הנתבע ליתן לתובע להשלים את העקיפה. בפרט, כאשר הנזק נגרם לחלקו האחורי של רכב התובע, קרי התובע כבר עמד להשלים את העקיפה.

8. הואל והתאונה ארעה בעת שהתובע עמד להשלים את עקיפת רכבו של הנתבע, היה על הנתבע לשים לב וליתן לתובע להשלים את העקיפה בבטחה. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

9. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע עפ"י גרסת הנתבע ניסה לעקוף את הנתבע. אך היה עליו לבצע את העקיפה בזהירות כאשר ווידא שהדרך פנויה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 50% לקרות הנזק.

סוף דבר:

10. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 2,460 ₪ (המהווים 50%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 13.11.12 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ג, 14 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: