קורץ נ' אלירן ואח'

פסק דין

הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה בעיקרה.

שוכנעתי מעדותו של נהג התובעת כי פס המתכת לא הופל מרכבו וכי זה היה קיים על הכביש עוד קודם להגיעו למקום התאונה. לעד התובעת לא הייתה כל סיבה להוביל פס מתכת שכזה. מדובר ברכב פרטי אשר אינו מיועד להובלה. טענת הנתבע 1 בדבר קיומו של חוט קשירה ברכב התובעת אליו היה קשור לכאורה פס המתכת לרכב התובעת הועלתה לראשונה רק בעדותו.

הנתבע 1 הודה כי רכב הנתבעים סטה לעבר נתיב נסיעתו של רכב התובעת שהוסע בנתיב משמאלו ופגע בו. בנסיבות אלה אין להטיל את האשם לתאונה על נהג התובעת. הנתבע 1 בחר לסטות עם רכבו שמאלה במקום לעצור או להמשיך בנסיעה ישר. מקובלת עלי טענת נהג התובעת כי היה על הנתבע 1 להבחין באירוע עוד קודם להגעתו למקום. עוד הוא טען כי הנתבע 1 נסע במהירות מופרזת. מכל מקום בנסיבות בהן רכב הנתבעים הוא שפגע ברכב התובעת, הנטל מונח על כתפי הנתבעים להוכיח כי התאונה הייתה בלתי נמנעת. בנטל זה הם לא עמדו.

סוף דבר התביעה מתקבלת. מעדותו של נהג התובעת עולה כי לרכב התובעת נגרם נזק בגחון ככל הנראה מפס המתכת וזאת ללא קשר להתנגשות בין כלי הרכב.

לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובחנתי את הנזקים ובהתחשב בעלות החלפים והעבודה אני קובע כי יש לנכות מסכום הנזק סך של 500 ₪.

אשר על כן הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת סך של 10,492 ₪ . הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים הוצאות משפט- אגרת בית משפט ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15.7% .

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

ניתן היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: