קורן ואח' נ' בן ארי ואח'

פסק דין

1. תביעה ותביעה שכנגד בגין תאונת דרכים מיום 23.6.10 בכביש היציאה מתל-מונד.

ברכבו של התובע בתביעה העיקרית נהגה גב' מירב קורן, שהיא הנתבעת 1 בתביעה שכנגד (להלן: מירב). הנתבעת בתביעה העיקרית והתובעת בתביעה שכנגד, גב' תמר בן ארי (להלן: תמר) נהגה ברכבה.

2.אין מחלוקת כי תמר נסעה מאחורי רכבה של מירב, ושני כלי הרכב התקרבו לצומת שממנו אפשר לפנות שמאלה או ימינה, או להמשיך בנסיעה ישר (התצלום ת/ 1).

תמר טוענת כי התכוונה לפנות בצומת ימינה, אל מקום עבודתה. לדבריה, היא אותתה ימינה ואף פנתה ימינה בצומת, ואז התנגש רכבה של תמר בדלת הימנית-אחורית של רכבה של מירב.

3.בכתב ההגנה של תמר נטען כי מירב אותתה שמאלה, ועל כן סברה תמר כי היא עומדת לפנות בצומת שמאלה, אל תחנת דלק שנמצאת שם. אולם בניגוד לאיתות ולהטיית רכבה שמאלה, פנתה לפתע מירב ימינה, ועל ידי כך הפתיעה את תמר וחסמה את נתיבה, ועל כן אירעה התאונה.

בניגוד לנטען בכתב ההגנה, העידה תמר כי לא ראתה איתות שמאלה מרכבה של מירב. כשעומתה עם טענה זו בכתב הגנתה, השיבה תמר כי ככל הנראה נשמט מעיניה כי כך נכתב בכתב ההגנה, אולם טענה זו אינה נכונה, היינו: היא לא ראתה איתות שמאלה מרכבה של מירב. לדבריה, היא גם לא ראתה איתות ימינה.

תמר העידה כי לקראת הצומת נטה רכבה של מירב שמאלה, ועל כן התרשמה כי מירב עומדת לפנות שמאלה. לפיכך התקדמה תמר בנסיעה ישר, אך בניגוד לרושם שנוצר אצלה, פנתה מירב ימינה, ואז היה כבר המרחק בין כלי הרכב קצר מכדי למנוע את התאונה.

העידה אף בתה של תמר, שישבה לצידה ברכבה. הבת הגר העידה כי לקראת הצומת נטה רכבה של מירב שמאלה, ואף היא התרשמה כי מירב מתכוונת לפנות שמאלה. היא העידה כי אמה המשיכה לנסוע ישר, ואז פנתה הנהגת שלפניהן (מירב) ימינה. הגר לא זכרה אם ראתה איתות מרכבה של מירב.

4.מירב הדגישה כי על מנת להגיע למקום עבודתה שבקרבת הצומת, היה עליה לפנות בצומת ימינה. כך התכוונה לעשות מלכתחילה, ואין זה נכון שהטתה את רכבה שמאלה לפני הצומת.

על פי התצלום ת/ 1, מדובר בכביש צר למדי. הכביש דו סטרי, נתיב אחד לכל כיוון, עם פס הפרדה לבן בקטע שלקראת הצומת. לא נראה כי יש בצומת זה מרחב-טעות של ממש, לגבי נטיית רכב שמתקרב אליו.

5.מסקנתי היא כי תמר אחראית לתאונה. כפי שצויין, מתוך עדותה של תמר עצמה נשמטה הקרקע מתחת לטענה העיקרית שהוצגה בכתב ההגנה, ולפיה מירב אותתה שמאלה (נוסף על הטיית רכבה לכיוון זה), ופנייתה של מירב ימינה, בניגוד לאיתות שלה, היא שהטעתה והפתיעה את תמר.

הן תמר והן בתה הגר העידו על רושם שלהן, כי רכבה של מירב נוטה שמאלה, אך אף אחת מהן לא ראתה איתות שמאלה מרכבה של מירב. השתיים העידו בכנות, כי לנוכח הרושם שהתקבל אצלן, כאילו מירב עומדת לפנות שמאלה, המשיכה תמר בנסיעה ישר.

מנגד עומדת עדותה של מירב, כי למקום עבודתה היה עליה לפנות ימינה, וכך התכוונה לעשות. עדותה של מירב עשתה עלי רושם אמין, וניתן להניח כי היא מכירה היטב את הדרך למקום עבודתה. על כן אין זה סביר כי תטה את רכבה שמאלה, כשעליה לפנות ימינה בצומת הקטן שבו מדובר. על פי העדויות ששמעתי, אין לפני ראייה כי מירב אמנם הטתה את רכבה שמאלה, למרות שזה הרושם שנוצר אצל תמר ובתה.

תמר לא שמרה מרחק כנדרש מרכבה של מירב שנסע לפניה. גם אם התרשמה שמירב מתכוונת לפנות שמאלה, מבלי שראתה איתות שמסמן זאת - היה עליה להימנע מלהמשיך בנסיעה ישר ובכך לצמצם יתר על המידה את המרחק בינה לבין הרכב שלפניה. האחריות לאי-שמירת המרחק מוטלת על תמר.

6.על פי האמור, אני מקבלת את התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד.

הנתבעות בתביעה העיקרית, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע בתביעה זו 13,880 ₪ (הנזק על פי חוות דעת השמאי ושכר טרחתו). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.6.10 (מועד החשבונית של המוסך), ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעות בתביעה העיקרית, ביחד ולחוד, לתובע הוצאות המשפט בסך 300 ₪.

בגין דחיית התביעה שכנגד תשלם התובעת בתביעה זו, גב' תמר בן ארי, לכל אחת מהנתבעות בתביעה שכנגד (גב' מירב קורן וחב' הביטוח הראל), הוצאות משפט בסך 300 ₪. סכומי ההוצאות ישולמו תוך 30 יום; ולא - יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

7.המזכירות תשלח את פסק הדין לכל הצדדים.