קוריצקי נ' בר מוחה

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 4.1.10 במתחם החניה שליד מרכז "ביג" במפרץ חיפה.

2.לטענת התובעת - נהגה ברכבה ונכנסה לתא חניה במתחם. במהלך הכניסה פגע רכב, נהוג ע"י הנתבע, בחלק האחורי של רכבה כיון שלא שמר מרחק. לרכבה של התובעת נגרמו נזקים. תחילה הציע הנתבע לשאת בעלות התיקון ולכן פנתה הנתבעת למוסך. מששמע הנתבע אודות גובה הנזק חזר בו והציע כי תפעיל את פוליסת הביטוח. הנתבע לא מסר לחברת הביטוח שלו הודעה ובהמשך אף שינה גרסתו והתכחש לאחריותו לנזקי התובעת.

3.לטענת הנתבע - נהג ברכבו ואילו רכב התובעת נסע לאחור מתא החניה ופגע ברכבו. סוכם בינו לבין התובעת כי כל נהג יבחן את נזקיו ויודיע על כך לחברת הביטוח שלו. הנתבע פעל על פי הסיכום ותיקן את נזקיו על חשבונו, שכן דובר בנזקים בעלות נמוכה. מנהל מוסך התקשר אליו כדי להודיע על נזקי התובעת, אך הנתבע הבהיר, כי אין כל סיבה שישלם עבור הנזקים היות וסוכם שכל צד יישא בנזקיו. הנתבע ציין כי ברשותו עדה שראתה את המקרה ותוכל לבוא ולהעיד שהתובעת היא זו שנסעה לאחור.

4.בדיון שהתקיים בפניי העידו התובעת והנתבע.

הנתבע הסביר, כי העדה העלומה הינה אמו אשר לא זומנה לעדות מסיבות אישיות שאין מקום לפרטן.

כל אחד מהנהגים חזר על גרסתו.

התובעת הגישה תמונות של זירת ההתרחשות וכן תמונות של הנזקים שנגרמו לרכבו של הנתבע. התובעת הבהירה, כי לא דובר בנזק זניח ברכבו של הנתבע ואם סבר הנתבע שהיא אחראית לנזקיו תמוה בעיניה כיצד לא תבע אותה. התובעת הכחישה נחרצות כי נסעה לאחור. עוד הבהירה שברכבה מותקנים חיישנים. לו היתה נוסעת לאחור בהיות רכב הנתבע מאחוריה היו החיישנים גורמים לצפצוף ברכבה.

מנגד, הדגיש הנתבע את העובדה כי נראית ברכבו מכת מעיכה. כן טען, כי רכבה של התובעת נסע לאחור. עוד העיד, כי הנזק שנגרם לרכבו היה קל ביותר והוא שילם 300 ₪ עבור תיקונו. ראיה לתשלום לא הוצגה בדיון.

5.עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות בתמונות שהוגשו במהלך הדיון, שמעתי את דברי שני הנהגים הניצים בפניי והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, לאחר ששקלתי את כלל הטענות סבור אני כי יש לקבל את התביעה.

לגישתי, יש להעדיף את גרסת התובעת.

שוכנעתי, כי התובעת לא נסעה לאחור. משכך לא יכול היה רכבה לפגוע ברכבו של הנתבע. הנזקים שנגרמו לרכבו של הנתבע אינם אך פגיעת מעיכה כי אם כוללים גם שפשוף בצד הימני ברכבו.

הנתבע העיד, כי לאחר התאונה רכבה של התובעת עמד באופן אלכסוני. בנסיבות אלה, לא מן הנמנע כי הצד הימני של רכבו פגע בפינה הימנית אחורית ברכב התובעת, אגב אי שמירת מרחק מתאי החניה הניצבים מימין לנתיב בו נסע הנתבע.

עוד אציין, כי אי זימונה של אמו, לתמיכה בטענותיו, עומד לחובת גרסתו של הנתבע גם אם אקבל את טענתו בדבר הסיבות לאי התייצבותה.

6.אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבע לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לרכבה עקב התאונה.

הנתבע ישלם לתובעת סכום של 5,049 ₪.