קורטיס נ' ליאני

פסק דין

1.התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה בסך 10,000ש"ח בגין הוצאת לשון הרע ,בטענה שקרא לה "חולת נפש משוגעת" בפני אחרים.

2.לדברי התובעת, כאמור בכתב התביעה, היא הייתה בבריכה המשותפת לפרוייקט המגורים בו מתגוררים שניהם, היא ראתה את הנתבע, אמרה לו "שלום" בנימוס והוא בתגובה ענה לה כי היא "חולת נפש משוגעת", זאת בפני מספר שכנים המומים שישבו מסביב.

3.בבית המשפט אמרה התובעת כי דבריו הנ"ל של הנתבע נאמרו על ידו בצעקות ליד כולם וגם ליד עדת התביעה שהעידה, גב' זהבה אליהו, (פרו' עמ' 4 שו' 9).

4.עדת התביעה, גב' אליהו, העידה לגבי האירוע הנ"ל כי התובעת אמרה לנתבע שלום והוא לא ענה לה, התובעת שאלה אותו למה הוא לא עונה לה ואז הוא "מלמל מה שמלמל" (עמ' 3 שו' 25) כשכוונתה לכך שהנתבע מלמל "משוגעת" אולם אינה בטוחה באיזה נימה זה נאמר(שם,שו'18).

5.הנתבע, אדם בן כ – 75 שנים, שכן של התובעת והוא מתאר מסכת ארוכה ומורכבת של יחסים בעייתיים בין הצדדים, יחסים אשר הגיעו עד כדי כך שהתובעת הורשעה בכתב אישום בגין תקיפה ואיומים שלו ושל אחרים על ידה (ת.פ. 1334/09 שלום אילת).

6.מסתבר כי האירועים נשוא תובענה זו כבר נתבעו בעבר על ידי התובעת בתיק 1273/09 בבית משפט זה, אלא שבתביעה ההיא הנסיבות העובדתיות המתוארות על ידי התובעת הן שונות. שם נטען כי הנתבע דיבר בצרפתית וכי תקף את הנתבעת וגרם לה חבלה של ממש, לכאורה באותו מעמד בבריכה כפי שמתואר בתביעה זו.

7.ביום 22.11.12, בבית המשפט, הסבירה התובעת כי אמנם מדובר באותו אירוע ב – 2 התביעות, אולם השוני נובע מכך שהתביעה הקודמת נמחקה "על תנאי": הצדדים חתמו על הסכם לפיו הנתבע יפנה למשטרה ויבקש לבטל את תלונתו נגד התובעת ואם תבוטלנה התלונות – מה טוב. אם המשטרה תסרב וכתב האישום נגדה לא יבוטל, התובעת תהא רשאית להגיש מחדש את תביעתה האזרחית נגד הנתבע.

כתב האישום לא בוטל, התובעת הורשעה ולכן הגישה את תביעתה זו, שהיא כאמור עוסקת באותם אירועים למרות שהעובדות המפורטות בשני כתבי התביעה אינן זהות זו לזו.

8.אשר להסכם שהצדדים ערכו ביניהם כאמור לעיל (נספח לכתב ההגנה) הנני סבור כי הוא נוגד את תקנת הציבור ולכן בטל: אין זה ראוי להתנות הליכים אזרחיים במה שנראה כהפעלת לחץ על הנתבע לבטל תלונה חוקית במשטרה בגין עבירה פלילית שנעברה כלפיו לטענתו.

9.אשר לנטל הראייה, זה מונח על כתפי התובעת ובנסיבות המתוארות לעיל, לא הורם לדעתי הנטל, זאת לאור השוני בין תיאור האירועים כפי שהם מתוארים בפירוט ובאופן שונה בשני כתבי הטענות (בתביעה זו ובת.ק. 1273/09) ולאור עדותה של עדת התביעה שמדברת על "מלמול" לעומת התובעת שמדברת על צעקות רמות (או על דיבור בצרפתית).

10.לאור כל האמור והמפורט לעיל, התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין – איני עושה לצו להוצאות, זאת בשל העובדה שהצדדים עדיין שכנים והנני מקווה שילמדו לחיות בשכנות טובה,אם לא באהבה לפחות לא בשינאה, וזה יהיה ההליך המשפטי האחרון שהתנהל ביניהם.

ניתן היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: