קורדה נ' רוזן

פסק דין

1.התובעת שכרה דירה מהנתבע. לצורך הבטחת מילוי הוראות הסכם השכירות הפקידה התובעת בחשבון הנתבע פיקדון כספי. בתום תקופת השכירות חילט הנתבע חלק מהפיקדון עקב ליקויים נטענים בדירה. השאלה אשר עומדת לפניי לדיון הינה האם זכאי היה הנתבע לחלט הפיקדון, כולו או חלקו, והאם זכאית התובעת בהתאמה להחזר הפיקדון לידיה, כולו או חלקו.

טענות התובעת:

2.על פי הנטען בכתב התביעה התובעת שכרה דירה מהנתבע. תקופת השכירות הייתה מיום 26.7.10 ועד ליום 25.7.12. במסגרת הסכם השכירות הפקידה התובעת בידי הנתבע "ערבות בנקאית". מעיון בהסכם השכירות וכפי שיובהר להלן אין המדובר בערבות בנקאית אלא בפיקדון בסכום של 30,000 ₪ שהופקד בחשבונו של הנתבע. אי לכך, למרות התייחסותה של התובעת לסכום שהופקד כערבות בנקאית, יש להתייחס לסכום שהופקד כפיקדון בלבד.

3.בתום תקופת השכירות וביום 24.8.12 חילט הנתבע מהפיקדון סך של 9,500 ₪.

4.הנתבע לא הודיע לתובעת על כל נזק שכביכול נגרם לו בגינו חילט את הפיקדון. כל דבר שנעשה ותוקן בדירה נעשה לטובת והשבחת הנכס במקרה הטוב. יתירה מכך, לו היה נזק, מן הראוי היה שהנתבע היה פונה לתובעת ומאפשר לה לתקן אותו בעצמה ועל חשבונה.

5.לטענת התובעת התובע נקט בדרך דומה גם כלפי 2 דיירים קודמים.

6.התובעת מוסיפה וטוענת שלא נעשה כל תיקון או שיפוץ בדירה ומצבה היום הינו בדיוק כפי שעזבה את הדירה בתום תקופת השכירות.

7.התובעת פנתה לנתבע בדרישה להבהיר הליקויים בגינם חולט חלק מהפיקדון ולהציג בפניה חשבוניות עבור התיקונים, ככל שישנם, אך התובע דחה את פניותיה.

8.אי לכך, מבקשת התובעת החזר דמי הפיקדון, הוצאות בגין ייעוץ משפטי ופיצוי לדוגמא.

טענות הנתבע:

9.בהתאם להסכם השכירות הפקידה התובעת בחשבונם של הנתבע ואשתו סך של 30,000 ₪ שהופקד בהתאם להוראותיה של התובעת.

10.הנתבע ביקש מהתובעת להיפגש כשבוע לפני תום תקופת השכירות בכדי לבדוק הדירה, אך זו סירבה וקבעה את הפגישה ליום האחרון של תקופת השכירות ולאחר מכן לא ניתן היה ליצור עמה קשר עקב נסיעתה לחו"ל. נוכח זאת שתוקפו של הפיקדון עמד לפוג ביום 27.8.12, חולט חלק ממנו ביום 24.8.12, כאשר הנתבע המתין לתובעת עד לאותו מועד שתחזור ארצה בכדי שיוכל להגיע איתה להסכמה ללא החילוט.

11. במסגרת כתב ההגנה מציין הנתבע רשימה של נזקים שגרמה התובעת לטענתו לדירה (ראה פרטי החיוב על נזקים שגרמה הדיירת בדירה שצורף לכתב ההגנה).

דיון והכרעה:

12.סע' 14 להסכם השכירות בין הצדדים קובע:

"כבטוחות למילוי כל התחייבויות השוכר לפי חוזה זה מתחייב בזה השוכר למסור למשכיר עד וכתנאי לכניסתו למושכר סך 30,000 ש"ח. סכום זה יופקד בחשבונו של המשכיר בפיקדון שיכתיב השוכר. סכום זה יהיה מופקד בחשבונו של המשכיר עד לתאריך 15.8.12. ינצל השוכר את האופציה להארכת השכירות יהיה עליו להאריך את תקופת הפיקדון ל – 12 חודשים נוספים".

13.מקובלת עליי טענתו של הנתבע לטעם בגינו הופקד הפיקדון וזאת בכדי להבטיח תשלום שכ"ד, מיסים וליקויים בדירה. יחד עם זאת, בהתאם להוראות סע' 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, מימושו של הפיקדון אמור להיעשות בדרך המקובלת ובתום לב ויש להציג בסיס ראייתי המצדיק חילוטו של הפיקדון, כולו או חלקו.

14.בבג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח' (פורסם בנבו) קבע בית המשפט:

" .5סעיף 39לחוק החוזים קובע: