קופת חולים לאומית נ' ג'ובראן

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית ועניינית.

המבקש סיפק שירותי רפואה עבור המשיבה בסניף מעיליא, חוסן ופסוטה. בין המבקש והמשיבה נכרתו 2 הסכמי העסקה: לפי האחד חלים יחסי עובד מעביד על הצדדים ועל פי האחר, המבקש הינו רופא עצמאי. בכתב התביעה טוענת המשיבה כי המבקש החל להעביר מבוטחים שלה לקופת חולים "הכללית" שעבורה הוא עובד כעת. התביעה שלפני הוכתרה על ידי התובעת כתביעה: "חוזית, עוולות מסחריות, עשיית עושר ולא במשפט, מתן חשבונות". אך עיקרה ושורשה הוא בגין ביצוע עוולה לכאורה של גזל סוד מסחרי.

לטענת המבקש, התביעה הוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקש ששימש כעובד שלה בתחום הרפואה הפנימית החל מ – 1/7/00. המשיבה הגישה תביעה נוספת בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בגין אותה מסכת עובדתית וסעדים חופפים.

המבקש נתבקש לעבוד בשני אופנים: האחד, שכרו עבור חלק מהעבודה ישולם באמצעות תלוש שכר והשני, ישולם כנגד חשבוניות מס. לשם כך פתח המבקש תיק ברשויות המס והוציא חשבוניות לתשלום מידי חודש. לטענת המבקש, בגין חלק מהעבודה שהתגמול עבורו השתלם כנגד חשבונית מס, התקיימו בינו לבין המשיבה יחסי עובד-מעביד ולפיכך התביעה הינה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה בחיפה, שכן באזורו בוצעה העבודה.

בהתייחסותו למבחנים לבדיקת הרלוונטיים לבחינת התקיימותם של יחסי עובד-מעביד, המבקש טען כי בפן החיובי – המשיבה ניהלה עסק שניתן היה להשתלב בו- והוא מתן שירותי בריאות לציבור חבריה - והמבקש השתלב בו כשנתן שירותי רפואה לציבור זה. בפן השלילי – טען כי לא ניהל עסק חיצוני עצמאי של מתן שירותים כנ"ל והוא טיפל רק בחברי הקופה המטופלים במרפאותיה. עוד טען כי היה נתון לפיקוחה של המשיבה, אמור היה לעבוד בשעות קבועות ולצאת לחופשות רק עם אישור הממונים עליו וכן אמור היה לבצע עבודתו באופן אישי. לטענתו, השתמש בציוד שהועמד לרשותו מטעם הקופה ולא היה רשאי לקבל מטופלים שאינם חברי הקופה. על כן, הכנסתו היחידה היתה מהקופה והוא היה תלוי בה – כלכלית, כשהיחידה שנשאה בהפסדים/ רווחים היא הקופה עצמה. על כן – בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה ובכל מקרה שאלה זו אמורה לידון בבית הדין לעבודה.

לטענת המשיבה, בבסיס התביעה עומדת עילה נזיקית במהותה. המבקש פגע במוניטין של המשיבה וביצע עוולה בכך שהשתמש בנתוני מבוטחים לצורך פנייה למבוטחים (נתונים המהווים סוד מסחרי) והעברתם לקופת החולים המתחרה. הסמכות לדון בעוולות נזיקיות נתונה לבתי המשפט האזרחיים.

זאת ועוד, לשיטת המשיבה, לאור ההסכם שנחתם בין הצדדים בדבר מתן שירותי רפואה באופן עצמאי, המבקש מושתק מלטעון כי התקיימו יחסי עובד-מעביד. מדובר בהסכם "נפש רשומה" – היינו התגמול התבסס על כמות המבוטחים הרשומים במרפאתו, רווחיו נובעים מהמומחיות שקנה לו ומהביקוש לשירותיו. המבקש ניהל עסק עצמאי בבעלותו הפרטית. הסכם ההתקשרות מולו לא מנע ממנו לעבוד באופן פרטי. המשיבה לא התחייבה לשלם לו סכום מינימאלי כלשהו והוא למעשה התחרה מול רופאים אחרים על המטופלים. המבקש הוא שהיה אחראי להוצאות שכירת המרפאה והפעלתה.

המבקש השיב כי עילת התביעה הינה גזל סוד מסחרי והפיצוי הנתבע הינו מכח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 ולפיו בעילה הקבועה בחוק והנובעת מיחסי עובד מעביד, תהא לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון.

עוד השיב כי המבחן לקיומי יחסי עובד-מעביד נתון להכרעתו של בית המשפט והסכמות הצדדים אינן מולידות השתק בעניין זה.

הוסיף המשיב וטען כי פסקי הדין עליהם מסתמכת המשיבה – ניתנו בעצמם בבית הדין לעבודה שכן לו נתונה הסמכות לדון בשאלת קיומי יחסי עובד-מעביד, על כן, עצם הבאתם, משמיטה את הקרקע תחת טענות המשיבה. לגופו של עניין נטען כי יש לאבחן את פסקי הדין האמורים שכן דובר שם במקרים שונים מענייננו.

בס' 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 נקבע:"(א)   לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1)   בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".

פרק ב' לחוק עוולות מסחריות מטפל בנושא של גזל סוד מסחרי. בס' 22 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, נקבע מתי המסכות תהא נתונה לבית הדין לעבודה באופן ייחודי:"(א)   לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון - (1)   בתובענה בין עובד לבית מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' והנובעת מיחסי עובד ומעביד; (2)   בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור".

המבחן לקיום יחסי עובד-מעביד הינו המבחן המעורב, הכולל בין היתר את מבחן ההשתלבות, מבחן המרות והפיקוח, הסיכון הכלכלי וכו'. די בכך ששאלת קיום יחסי עובד - מעביד שנויה במחלוקת של ממש, כדי להעביר את הדיון בה להכרעתו של בית הדין לעבודה רע"א 3662/92 מייק מלכיאל בסון נ' טיולי תור שני בע"מ תק-על 92(3) 2751, ע"א 321/75 שרותי ארצי להדברה בע"מ נ' בוחבוט פ"ד ל(1) 381.

לאור נימוקי הבקשה וסעיפי החוק הרלוונטיים הקובעים את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, הנני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה - מכוח סמכותי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"א, 19 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: