קופפר נ' אילגאס ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים.

לטענת התובעת, ביום 26/11/2009, כאשר היא עצרה את רכבה בסמוך לחניית בנין, והמתינה לבתה על מנת להסיע אותה, רכב הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") נסע לאחור בכדי לצאת מהחניה ותוך כדי כך פגעה ברכבה בצד הימני האחורי.

הנתבעת טוענת כי היא אכן יצאה מחניה בנסיעה לאחור. לטענתה, היה מרחב מצומצם של כ-2 מ'; התובעת חנתה בניגוד לכיוון התנועה; הפגיעה היתה מאד קלה.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק ולעדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים לענין העובדות הבסיסיות של האירוע, שלפיהן התובעת עצרה את רכבה סמוך לבנין והמתינה בתוך הרכב; הנתבעת נסעה לאחור ביציאה ממקום חנייתה ופגעה ברכב התובעת.

בהתאם לתקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961: "נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1) סיכון או פגיעה;

(2) הטרדה או הפרעה."

בנסיבות הענין, הנתבעת לא נקטה בזהירות המתבקשת שעה שנסעה אחורנית וכתוצאה מכך היא פגעה ברכבה של התובעת.

אשר לשיעור הפיצויים: התובעת מבקשת פיצוי בגין השתתפות עצמית בסך 1,517 ₪. התובעת צירפה אישור בעניין זה, ולפיכך אני מאשר רכיב זה.

התובעת אף מבקשת פיצוי בגין ירידת ערך בסך 1,804 ₪. מעדותה של התובעת עלה כי בחודש מאי 2009 רכבה נפגע בתאונת דרכים באותו חלק, וכתוצאה מכך הוחלפה אותה דלת שנפגעה בתאונה זו ואף הפעם הוחלפה מחדש. התובעת אף העידה כי, כנראה היא קיבלה פיצוי בגין ירידת ערך עקב פגיעת דלת רכבה בפעם הקודמת. בנסיבות אלה, הרי שאין מקום לפסוק ירידת ערך פעם נוספת בגין החלפת דלת, משום שכאמור, מדובר בדלת חלופית, שהוחלפה בעקבות התאונה הראשונה.

התובעת אף מבקשת פיצוי בגין עוגמת נפש, טרדה ובזבוז זמן בסך 500 ₪. בנסיבות הענין, אני פוסק הוצאות משפט בסך של 400 ₪.

סוף דבר: אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 1,917 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"א, 25 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: