קופלמן ואח' נ' ראובן

פסק דין

בפני תובענה כספית אשר עניינה פגיעה בפרטיות, הטרדה ולשון הרע במסגרת סכסוך בין שכנים.

התובעים והנתבעת מתגוררים בבית משותף ברחוב עוזיאל ברמת גן. התובעים 1 ו-2, קופלמן ג'אנה וקופלמן אריה מתגוררים בדירה 7, בקומה שנייה, התובעים 3 ו-4 סרילן רות וסרילן אוניל התגוררו במועדים הרלוונטיים לתובענה בדירה 12, בקומה השלישית. הנתבעת, איילה ראובן, מתגוררת בדירה 8, בקומה השנייה.

בין התובעים לנתבעת מתנהל סכסוך ארוך שנים, אשר בסופו של יום היתרגם לתובענה שבפני.

על פי האמור בכתב התביעה, הנתבעת מטרידה, פוגעת, מציקה, מאיימת ומזיקה לתובעים ולשכנים אחרים, אשר לא הצטרפו לתובענה, בדרכים שונות. ניסיונות התובעים להידבר עם הנתבעת ולגרום לה לחדול מהתנהגותה, לא צלחו ומכאן התובענה.

לטענת התובעים, הנתבעת הציבה מצלמה בחדר המדרגות, באמצעותה היא בולשת ומציקה לתובעים ובכך חודרת ופוגעת בפרטיותם. הנתבעת מייצרת הטרדות ופרובוקציות ברכוש המשותף בבניין. נעמדת בכניסה לבית ומתעמלת עם חישוקים, כדי להקשות את המעבר. כאשר מישהו מבקש לעבור היא מתנפלת עליו בצעקות ומפחידה את הילדים. הנתבעת מתיישבת בלובי הבניין כדי להפריע למעבר. הנתבעת מסתתרת מאחורי דלת הכניסה וכאשר מי מהתובעים מגיעה היא מתנפלת עליו בצעקות, מגדפת בקולי קולות ומאיימת. הנתבעת משאירה את דלת דירתה פתוחה לרווחה במשך שעות ארוכות על מנת לייצר התגרות. הנתבעת מניחה חפצים מחוץ לדירתה על מנת לייצר פרובוקציה, וכאשר מעירים לה על כך היא מתפרצת.

לטענת התובעים, הנתבעת משמיעה בכוונה מוסיקה רועשת בשעות לא שעות על מנת ליצור מטרד, להפריע, לעורר מהומה ולקבל תשומת לב. לאחר שהוגשו נגדה תלונות בנדון, החלה הנתבעת לעשות שימוש בהגברה של צלילי הבס במטרה להרעיד את הקירות מבלי לעבור את תקרת הדציבלים המותרת. על פי טענת התובעים, הנתבעת משמיצה ומגדפת, בעל-פה ובכתב. הנתבעת מעלילה עלילות שווא ובין היתר בגין הטרדה מינית ומגישה תלונות שווא במשטרה, הכול במטרה להזיק, להשפיל ולפגוע בתובעים ובשמם הטוב. על פי טענות התובעים, הנתבעת מתנהלת כמתואר לעיל ומייצרת פרובוקציות על בסיס יומיומי. הנתבעת שמה לה למטרה להטריד את התובעים ולמרר את חייהם והיא מקדישה לעניין את כל מרצה וזמנה הפנוי המצוי לה בשפע.

העילות בבסיס התובענה הן: פרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות, איומים, הטרדות והצקות, שימוש לרעה בהליכי משפט, תלונות שווא במשטרה והחזר הוצאות.

על פי האמור בכתב ההגנה, התובעים הם שעולבים, מטרידים ופוגעים בנתבעת. התובענה הוגשה על ידי דיירים בשתי דירות בלבד בעוד שבבניין דירות נוספות אשר הדיירים בהם בחרו שלא להגיש תובענה, שכן כל מטרת התובעים היא לפגוע בנתבעת באמצעות הליכי משפט וחיובים כספיים. בכתב ההגנה, מאשרת הנתבעת, כי אכן הציבה מצלמה, אך זו נועדה על מנת להגן עליה, שכן היא אלמנה מבוגרת. עוד טוענת הנתבעת, כי הדבר נעשה בהמלצת המשטרה וכי השכנים חתמו על הסכמתם לכך. הנתבעת מכחישה, כי היא מתעמלת באופן המפריע לדיירי הבניין. עוד לטענתה, היא אינה היחידה המציבה חפצי נוי מחוץ לדירה. על פי טענת הנתבעת, התובעים הם אלה המוציאים את דיבתה רעה. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים עותרים הלכה למעשה לפיצויים עונשיים ואין בפיהם טענה לנזק ממשי ובכך נשמט הבסיס לתביעתם.

דיון

כמתואר לעיל, ברקע התובענה סכסוך בין דיירים בבית משותף.

הנתבעת הגישה מספר רב של תלונות במשטרה נגד שכניה וניכר, כי היא מבקשת לערב את המשטרה עד כמה שניתן. מתצהיר הנתבעת ניתן ללמוד, כי הנתבעת מרבה להזמין את המשטרה וכי היא עושה כן בכל פעם שאופן התנהלות שכניה, הנתפסים בעיניה כנחותים ממנה, אינו עומד בסטנדרט ההתנהגות לו היא מצפה.

בין תלונות רבות אלו הגישה הנתבעת תלונה נגד תובע 2 בגין איומים בנשק ותלונה נגד תובע 4 בגין איומים והטרדה מינית. לאחר ששמעתי את הצדדים, קראתי את סיכום טענותיהם בכתב ושקלתי את מכלול הדברים, שוכנעתי, כי התלונות הן תלונות שווא.

הנתבעת אישרה בעדותה, כי הגישה תלונה במשטרה נגד תובע 2:

"ש. את האשמת את מר ראובן.

ת. מי?

ש. מר, את אריה שהוא מטריד אותך.

ת. כן.

ש. והוא מאיים עליך עם נשק?

ת. אז הוא אני אסביר את עצמי.