קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לאי נ' שרגא ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפינוי מושכר בשל טענה כי הסכם השכירות אשר נכרת בין הצדדים, הופר. התביעה הוגשה בהתאם להוראות פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, אולם נשמעה לבסוף בסדר דין רגיל.

תוך בקשת מחילה מן הצדדים – שכן ההוכחות בתיק זה התארכו עד מאד ואף בסיכומיהם לא השמיטו הצדדים כל טענה – אכתוב את פסק הדין על דרך הקיצור. כך באשר, בסופו של יום, אכן (כפי שגם סבר ב"כ התובעת כבר בכתב תביעתו, והגם שאולי בסופו של יום לא קלעתי לדעתו), מדובר בתביעת פינוי פשוטה.

על מנת שלא להותיר את הצדדים בתסכול רב, אציין עם זאת כי עודני סבורה שלא היה מנוס משמיעת ההוכחות בסדר הדין הרגיל ובהיקף שנשמע, שכן הבירור העובדתי המקיף, נדרש היה לצורכי הכרעה.

רקע:

התובעת (להלן: "התובעת"), היא חברה מיסודה של הסוכנות היהודית, והינה הבעלים הרשום של נכס הממוקם בקומה 19 של הבניין הידוע כ"מגדל שלום" (להלן: "מגדל שלום" או "המגדל") הרשום כחלק מגוש 6920 חלקה 42, 43, 87 (להלן: "המושכר").

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הוא עורך דין במקצועו אשר התקשר עם התובעת בהסכם שכירות להשכרת המושכר ביום 31/3/09 (להלן: "הסכם השכירות"), ומיקם בו את משרדי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), אשר בבעלותו. הנתבעת צורפה משום שהיא חתומה על הסכם השכירות כ"שרגא ושות', משרד עורכי דין".

בפועל שוכר הנתבע את המושכר החל משנת 1991.

המושכר, כמו גם נכסים אחרים אשר בבעלות התובעת, מנוהל באמצעות חברת השתתפויות בנכסים בישראל בע"מ (להלן: "חברת הניהול"), שגם היא חברת בת של הסוכנות היהודית, והיא אשר ניהלה בעבור התובעת את המשא ומתן מול הנתבע, שהוביל לכריתת הסכם השכירות בין הצדדים.

על פי הסכם השכירות שכר הנתבע את המושכר לתקופה שתחילתה ביום 1/3/07 וסיומה ביום 28/2/12. הסכם זה כלל בנוסף שלוש תקופות אופציה בנות שנה אחת, שסיומן בשנת 2015 (להלן: "תקופת האופציה"). בין הצדדים נקבע כי תקופת האופציה תתחדש באופן אוטומטי, אלא אם הודיע הנתבע לתובעת על רצונו לעזוב את המושכר, בכתב, 90 ימים מראש.

בהסכם השכירות התחייבו הנתבעים בתשלום דמי שכירות חודשיים בסך של 28,159 ₪ בתוספת מע"מ, ובצמוד למדד המחירים לצרכן (להלן: "דמי השכירות") (סעיף 4.1 להסכם השכירות), וכן בתשלום דמי אחזקה חודשיים בסך 10,849.63 ₪ בתוספת מע"מ (החל מיום 1/1/08), ובתמורה לשירותי ניהול (להלן: "דמי הניהול") (סעיף 4.3 להסכם השכירות).

יצוין כי במהלך השנים פעלו הנתבעים מול נציג התובעת, מר גרשון קופיט (להלן: "קופיט") וכי בינואר 2010 החליף את קופיט בתפקידו, מר אלי יקיר (להלן: "יקיר").

טוענת התובעת כי הנתבעים הפסיקו לשלם לה דמי שכירות ודמי ניהול החל בחודש אוקטובר 2010 ועל כן כי בהתאם לסעיפים 5.1 ו- 18.1 להסכם השכירות, הפרו את ההסכם הפרה יסודית.

על רקע האמור הגישה התובעת את התביעה שבפניי, לפינוים של הנתבעים מהמושכר.

טענות הצדדים

טוענת התובעת כי הנתבעים לא שילמו את דמי השכירות החל בחודש 10/2010 ולפיכך כי הפרו את הסכם השכירות הפרה יסודית, המקימה לה עילה לפינוים מן המושכר.

מנגד טוענים הנתבעים כי ביום 16/11/10 פרצה שריפה בקומות העליונות במגדל שלום (להלן: "אירוע השריפה" או "השריפה"), וכי נוכח האמור ולמשך תקופה של למעלה משבועיים ימים, נאסרה כניסת אנשים למושכר על ידי רשויות הביטחון וכיבוי אש.

לטענתם, לא רק זאת אלא שהשריפה גרמה לקריסת כל מערכת התשתיות במגדל (תשתיות חשמל, מים, אוורור, מיזוג אוויר וכו') ואף גרמה להצפות, ועל כן כי גם לאחר שניתן אישור הכניסה, נמנע מהם השימוש הרגיל במושכר, למשך חודשים רבים.

בנסיבות אלה טוענים הנתבעים כי נגרמו להם נזקים רבים עקב אירוע השריפה ועל כן כי הם זכאים לקזזם מדמי השכירות. היות שכך, נמנעו מן התשלום.

ביחס לתקופה שבין 1/10/10 ועד לאירוע השריפה, תקופה שגם בגינה לא שילמו הנתבעים דמי שכירות במועד, ציינו הנתבעים כי על פי הנהוג בינם לבין קופיט, במשך שנים רבות, שילמו את דמי השכירות מעת לעת ועל פי יכולתם, לאו דווקא במועד המדויק, ועל כן כי אין לראות באי התשלום במועד כהפרה יסודית של הסכם השכירות.