קוסקס נ' נימני ואח'

החלטה

זוהי החלטה הבאה להשלים את החלטתי בבקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין או למתן סעד זמני בערעור. מכיוון שלעניין עיכוב הביצוע ומשמעותו בהליך שלפניי התייחסתי בהחלטתי הקודמת מהיום אדרש כעת לבקשה למתן סעד זמני בערעור.

תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי העוסקת בסוגיה של מתן סעד זמני בערעור דורשת "טעמים מיוחדים" על מנת להצדיק מתן סעד זמני בתקופת הערעור. טעמים אלה נדרשים משום שגם טענתו של המבקש כי נפלה טעות בפסק הדין או בהחלטה עליהם מבוקש לערער אין בה די, אפילו היא נחזית כטענה רצינית וממשית. על מנת להעניק למבקש סעד זמני בתקופת הערעור נדרש המבקש לצלוח משוכה כפולה. עליו להראות לא רק את כי לכאורה טובים סיכויי ערעורו להתקבל אלא גם כי קיימת הצדקה מיוחדת להושיט לו את סעד עיכוב הביצוע לפני ההכרעה בערעור. הכלל הוא כי אין נותנים צו ביניים בערעור אם סיכויי הערעור קלושים ואם מתן הצו עשוי לגרום לזוכה נזק העולה או השווה לנזק בו יישא המבקש אם יזכה בערעור. בין סיכויי הערעור לנזק הצפוי קיימים יחסי גומלין (מקבילית כוחות) (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, 530-531)

ומן הכלל אל הפרט: דין הבקשה להידחות מן הטעמים המפורטים להלן. אשר לסיכויי הערעור. מכיוון שההחלטה מושא הערעור ניתנה על ידי לא אתיימר לקבוע מסמרות בסוגיה זו ולצורך הדיון בלבד אניח כי סיכויי הערעור טובים. עם זאת, לא אוכל להימנע ממספר הערות בעניין זה:

ראשית, הכנת תצהיר לתמיכה בבקשת רשות להתגונן משתיק את בעל הדין החתום לכאורה על התצהיר מלטעון כי לא ידע על קיומו של ההליך המשפטי שלשמו הוכן התצהיר, גם בהנחה ולא הומצאו לו האזהרה בתיק ההוצאה לפועל וכתב התביעה (השוו: בש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' אוליצקי, פ"ד נד (2) 840).

שנית, לכאורה אין סתירה בין תצהירו של עו"ד עטיה כי לא ייצג את המבקש בהליכי המשפט לבין חתימת האישור על תצהיר המבקש. עו"ד יכול שלא לייצג אדם בהליכי בית המשפט אך לאשר כי אותו אדם חתם בפניו על תצהיר.

שלישית, תקנות סדר הדין האזרחי מתירות לבית המשפט, במקרה של הגשת בקשה בכתב, להכריע בבקשה גם שלא על יסוד חקירת המצהירים.

לא מצאתי כי קיימת הצדקה לעיכוב ההליכים עד להכרעה בערעור במקרה זה. המבקש מעיד על עצמו בבקשתו כי הינו עו"ד פעיל ולדבריו "סיכויי הגבייה הימנו גבוהים במיוחד". מכיוון שאין טענה כי מצבה הכלכלי של המשיבה לא יאפשר לה להשיב בחזרה כספים שתקבל במסגרת הליכי הגבייה כי אז לא ברור איזה נזק, אם בכלל, יגרם כתוצאה מאי מתן הסעד הזמני. הדרישה לתשלום סכום כסף מסוים על אתר כתנאי לעיכוב ההליכים היא לכאורה דרישת ב"כ המשיבה ולא דרישת בית המשפט ומשכך אינני סבור שיש להביא במניין השיקולים את הפגיעה "הכלכלית והאישית" במבקש הנובעת מביצוע הפקדה כזו, מה עוד שלא הובהרה טיבה של הפגיעה הנטענת. אין בידי לקבל את הטענה כי גביית הכספים תטיב באופן קיצוני של מצב המשיבה. המשיבה קיבלה לזכותה פסק דין נגד המבקש לפני שנים רבות כך שעומדת לזכותה החזקה כי היא זכאית לגבות את כספי פסק הדין בין היתר מן המבקש. מימושה של זכות שהתקבלה לכאורה בדין אינה עולה כדי "הטבה קיצונית" של מצב המשיבה.

לאור האמור לעיל לא שוכנעתי כי יש מקום להעניק למבקש סעד זמני של עיכוב הליכים בתקופת הערעור. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"א, 21 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: