קוסינובסקי בנימין ואח' נ' מ. ישראל משרד הבריאות ואח'

החלטה

1.זוהי בקשת התובע שהועלתה בעל פה במסגרת הדיון המוקדם מיום 31/12/09, לפיה במסגרת הליך של גילוי ועיון במסמך ספציפי, יותר לו לעיין בהסכם ההתקשרות שבין הנתבעת מס' 1 (להלן – המדינה) לבין הנתבעת מס' 2 (להלן – הקרן) לעניין העסקת התובע אצל הקרן, וזאת בהמשך לטענות במסגרת כתב הגנתה, לפיהן פעילותה בשטחי בית החולים הוסדרה על פי הסכם פעילות שבינה לבין המדינה (להלן – ההסכם).

2.התובע שימש כמאבטח בבית החולים הלה יפה.

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה נסובה על שאלת זיהוי מעבידו של התובע בתקופה נשוא כתב התביעה, בהינתן שלטענת התובע, מעסיקתו האמיתית היתה המדינה, ולא הקרן אשר שימשה אך כ"צינור תשלום" להעברת שכרו של התובע, שעה שבפעל ומבחינה מהותית היה התובע בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, עובד המדינה.

לטענת הנתבעות מנגד, המדובר בשני גופים נפרדים, כאשר התובע הועסק על ידי הקרן שהיא היא מעסיקתו היחידה.

3.הקרן התנגדה במעמד הדיון להצגת ההסכם, הן מן הטעם שלטענתה הוא אינו רלוונטי להכרעה במחלוקת נשוא תביעה זו והן מן הטעם שלשיטתה, טענה זו לא הועלתה על ידי התובע בכתב תביעתו ועל כן מהווה הרחבת חזית ביחס לפלוגתאות נשוא תביעה זו.

ודוק, באותו דיון הודיעה ב"כ הקרן, כי היא אינה יודעת, האם במסגרת אותו הסכם יש בכלל התייחסות להעסקת עובדים על ידי הקרן בשטחי בית החולים.

ב"כ המדינה הצטרפה במעמד הדיון להתנגדות הקרן להצגת אותו הסכם.

4.בהחלטתי מאותו יום במעמד הצדדים, הבהרתי כי בכל הנוגע לשאלת הרלוונטיות, הרי שמעצם המחלוקת בתיק זה בדבר זיהוי המעביד, יש רלוונטיות להסכם ההתקשרות בין המדינה לבין הקרן וכי החלופה היחידה שיש בה כדי להוציא את ההסכם המדובר ממתחם הרלוונטיות לעניין תיק זה, היא אם יתברר שהסכם זה כלל אינו עוסק בהעסקת עובדים.

אי לכך, ועל מנת שניתן יהיה להתחיל לבחון את שאלת הרלוונטיות של אותו הסכם, קבעתי כי הקרן תמציא תצהיר חתום על ידי גורם מוסמך מטעמה, שבו יצוין האם בהסכם יש התייחסות להעסקת עובדים בשטח בית החולים, וכי ככל שהתשובה בכל דרך שהיא לשאלה שהוצגה היא בחיוב, תבהיר הקרן מדוע לשיטתה ההסכם אינו רלוונטי להליך שבנדון.

כמו כן ניתנה לתובע ולמדינה זכות תגובה לנימוקי ותצהיר הקרן.

5.בהמשך לכך הוגש תצהיר מנכ"ל הקרן, בו הצהיר כי הסכם הפעילות שבין הקרן לבין המדינה כולל, מתוך כלל הנושאים והפרקים שבו, גם פרק בודד המתייחס להעסקת עובדים על ידי הקרן בשטח בית החולים.

בהמשך לכך הוגשו נימוקי הקרן בכתב להתנגדותה להצגת ההסכם, ואלו עיקריהם:

א.המחלוקת בתיק זה נוגעת לסטטוס של התובע.

על פי הפסיקה, סטטוס של העובד נקבע על פי מספר מבחנים ובכללם מבחן ההשתלבות כאשר הסכם חיצוני לעובד אינו רלוונטי לגביו.

יחסי העבודה בין הצדדים אינם יונקים את תוקפם מהסכם הפעילות ובהסכם אין דבר וחצי דבר הנוגע לתובע.

יותר מכך, על פי הפסיקה ממילא אין סטטוס של עובד נקבע על פי הסכם בין צדדים אלא על פי המצב בשטח לאשורו.

ב.איזכור ההסכם בכתב ההגנה נועד אך ורק כדי להדגיש את עצמאותה של הקרן כתאגיד בריאות לפי התקנות לעומת בית החולים והוא נחתם בהתאם להוראות החוק והתקנות ומטרתו להסדיר את פעילות הקרן בנפרד מבית החולים, ועל כן ככל שמתכוון התובע לטעון להעסקתו בניגוד להוראות החוק והתקנות אין כל צורך בהצגת ההסכם.

ג.אי לכך לשיטת הקרן, תוכן ההסכם אינו רלוונטי להליך זה, שכן גם אם היה נקבע בו כי התובע הוא עובד המדינה – לא היה בכך כדי לקבוע בדבר מעמדו לאשורו, לא כל שכן כאשר ברור כי לא כך ייקבע בו לאור הוראות החוק והתקנות.

מכל מקום, טענה לגבי העסקת התובע בניגוד לתקנות – מהווה הרחבת חזית אסורה שלא נטענה ע"י התובע בכתב תביעתו.