קונקוב נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט לתעבורה"), אשר ניתן בהיעדר המערער ביום 03/06/13, על ידי כב' השופט שלמה בנג'ו, בתיק 6612-12-12.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] השתכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), סעיף 64ב' (א)(3) לפקודה, סעיף 39א' לפקודה ותקנה 169א' לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961.

בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 20/07/12, נהג המערער ברכב ונסע ברחוב המגנים שבחיפה. המערער עוכב לביקורת משטרתית שבמהלכה נבדק ריכוז האלכוהול בגופו ונמצא כי הוא נוהג כבגופו מצוי ריכוז של 425 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף.

המערער זומן לדיון בבית משפט לתעבורה ליום 18/11/12, אם כי לא ברור אם הישיבה התקיימה. מכל מקום, לא מצאתי בפרוטוקול החלטה המתייחסת למועד זה. מהפרוטוקול עולה כי המערער הגיש ביום 26/05/13 בעצמו, הודעה לבית המשפט על שחרור עו"ד אילן טרויאנובסקי מהמשך ייצוגו, בית משפט לתעבורה החליט ביום 27/05/13, שעל המזכירות לרשום בפניה את תוכן ההודעה והוסיף וכתב במפורש כי: "מועד הדיון הקבוע ביום 03/06/13, שעה 09:30 בתוקף".

המערער לא התייצב במועד הקבוע ליום 03/06/13 ועל כן, דן אותו בית משפט לתעבורה בהיעדר לעונשים הבאים:

קנס בסך 2500 ₪, 36 חודשי פסילה בניכוי חודש פסילה מנהלית ו- 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

המערער הגיש ביום 17/06/13, בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ובה טען כי באותו יום ובאותה שעה שבו נקבע הדיון בעניין שבפני, היה קבוע לו דיון בהליך אזרחי בבימ"ש השלום בקריות.

ביום 18/06/13, הורה בית משפט לתעבורה למערער לצרף פרוטוקול הדיון שהתנהל בעניינו בהליך אזרחי. המערער הגיש ביום 13/08/13, בקשה אליה צירף את הפרוטוקול בהליך האזרחי, אך ממנו עולה כי המערער נעדר גם מהדיון בהליך זה. בנסיבות אלה, החליט בית משפט לתעבורה לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין בהיעדר.

הערעור בפניי מופנה כנגד החלטת בית משפט לתעבורה לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר וכן את פסק הדין גופא וביקש לתת לו את יומו בבית המשפט.

מכאן, הערעור שבפניי.

המערער טוען כי בית משפט לתעבורה טעה משדחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. לטענתו, המערער התייצב לדיון שהיה קבוע ואז התברר לו כי ניתן כבר פסק דין בהיעדרו והוא הונחה על ידי המזכירות להגיש בקשה מתאימה לביטול פסק הדין וכך עשה.

בפניי, טען המערער כי היו קבועים לו שני דיונים, הדיון בתיק נשוא הערעור וגם דיון בהליך אזרחי בבית משפט השלום בקריות. לטענת המערער, הוא התייצב בשני בתי המשפט, אם כי באיחור ולכן נרשם בפרוטוקול בית המשפט הקריות כי הדיון התקיים בהיעדרו וכאשר הגיע לבית המשפט לתעבורה גילה ומצא כי גם דיון זה התקיים בהיעדרו.

בא כוח המערער טען גם כי המערער ניהל עסק בשם: "טופולסקי מטבחים" – עסק שהסתבך בחובות ונקלע לקשיים וכעת נמצא בהליכי פירוק.

בא כוח המערער הפנה לפסיקת בית המשפט וביקש לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר ואת ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטולו.

לדעת המערער, יש לראות בהתנהלות המערער כסיבה מוצדקת להיעדרות מן הדיון וכי בפועל הוא הגיע לדיון, אם כי באיחור.

עוד הוסיף המערער וטען כי השארת פסק הדין על כנו עלול לגרום לו עיוות דין של ממש.

המערער העלה טענות ביחס לבדיקת הינשוף והפעולות שננקטו על ידי החוקרים במסגרת בדיקת רמת ריכוז אלכוהול בגופו.

בא כוח המערער טען עוד כי במבחני הביצוע של טופס בדיקת המאפיינים התוצאות היו חיוביות, שם ציין השוטר פורמן שההופעה של המערער הייתה מסודרת, ההתרשמות ממנו כשיכור הייתה בינונית וחלק אחר של הבדיקות צלחו, אם כי חלק אחר נכשלו. בא כוח המערער ציין כי השוטר פורמן העביר את המערער לבירור רמת אלכוהול בגופו בשעה 23:07, לשם נטילת דגימה.

בא כוח המערער הפנה לעדות השוטר שוקרון שציין כי הבדיקה הייתה בשעה 22:00 ולא ב- 23:00. עדויות אלו סותרות ומחייבות בירור עובדתי.