קונסקי נ' שלומביץ ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש – הזוכה, על החלטת כב' רשם ההוצל"פ דניאל הורוביץ מיום 6.3.11, בתיק הוצל"פ 01-16425-80-1, לפיה נדחתה בקשת המבקש להרחבת צו כינוס הנכסים, כדלקמן:

"אינני מקבל את פרשנות ב"כ הזוכה למסמכים שהמציא, לפיה כביכול החנויות של העסק שועבדו אף הן לזוכה. על כן לא מצאתי מקום להרחיב את צו הכינוס מעבר לתכולתו שנקבעה על ידי כב' הרשם אריה ביטון".

בהתאם להחלטתי מיום 31.3.11, הוגשה תגובה בכתב מטעם המשיבים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטתו של הרשם הנכבד, באופן המצדיק התערבותי ולפיכך דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

ראשית אציין כי כפי טענת המשיבים בקשתו של המבקש הוגשה לכאורה באיחור שכן החלטת הרשם ניתנה ביום 6.3.11, בעוד שהבר"ע הוגשה על ידי המבקש ביום 29.3.11, בחלוף 20 הימים הקבועים על פי דין. בנקודה זו אציין כי המבקש נמנע מלציין במסגרת הבקשה את המועד בו הומצאה לידו החלטת הרשם.

ואולם, אף לגופו של עניין דינה של הבקשה להידחות.

כפי שעולה מהמסמכים שבפניי, לרבות הודעת המישכון אשר צורפה על ידי המבקש, חנויות העסק לכאורה, אינן חלק מהסכם המשכון/השיעבוד אשר נכרת בין הצדדים. דבר הכללתן של החנויות אינו עולה באופן טבעי למקרא המסמכים ולפיכך כל אחד מהצדדים טוען לפרשנות אותה יד ליצוק לטענתו בכל הנוגע להיקף המשכון.

מקומן של טענות הנוגעות לפרשנות בעניין היקפו של המשכון, אינן להתברר בפני רשם ההוצל"פ ועל המבקש לפנות בעניין זה לבית המשפט המוסמך.

אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בבקשה בסך 2,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"א, 03 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: