קונוטופ נ' פליישמן

פסק דין

זוהי תביעה בגין עוולה של פרסום לשון הרע.

העובדות וטענות הצדדים

התובעת והנתבעת הינן שכנות, ובתקופה הרלבנטית לאירועים נשוא התביעה עבדו שתיהן במרפאת השיניים של ד"ר סיומה לביט (להלן: "הרופא" או "ד"ר לביט"), התובעת – כטכנאית שיניים, והנתבעת – כמזכירה.

כתב התביעה נוגע לשני מעשים שלטענת התובעת מהווים פרסום לשון הרע, שבגין כל אחד מהם עתרה התובעת לפיצוי בסך 50,000 ₪: האחד – אמירה של הנתבעת לד"ר לביט כי התובעת מציגה עצמה בפני לקוחות המרפאה כדוקטור לרפואת שיניים; השני – איומים, קללות וגידופים שהשמיעה הנתבעת כלפי התובעת במהלך ויכוח ביניהן. בסיכומיה, לאחר שמיעת הראיות, חזרה בה התובעת מתביעתה הנוגעת למעשה הראשון, והודיעה כי היא עומדת על תביעתה רק לגבי המעשה השני.

העובדות הנחוצות להכרעה אינן שנויות במחלוקת: התובעת שמעה ממכרה כי הנתבעת מסרה לרופא שהיא מציגה עצמה בפניי לקוחות כדוקטור לרפואת שיניים. התובעת חשבה כי זהו הרקע לכך שיחסו של הרופא כלפיה השתנה לרעה. היא התקשרה אל הנתבעת כדי לברר עימה את הדברים, אך הנתבעת לא רצתה לשוחח עימה וניתקה את השיחה. התובעת הגיעה לדירת הנתבעת ודפקה בדלת, אך הנתבעת לא פתחה את הדלת. למחרת הגיעה התובעת למרפאה כשהיא מצוידת במכשיר הקלטה על מנת לשוחח עם הנתבעת. במקום היו נוכחים לקוחות של המרפאה. בין השתיים התפתח ויכוח, שבמהלכו גידפה הנתבעת את התובעת, ואמרה כי תוציא נגדה צו הרחקה (להלן: "השיחה" או "הויכוח"). הויכוח הוקלט על ידי התובעת ללא ידיעת הנתבעת.

לטענת התובעת, הדברים שאמרה הנתבעת במהלך השיחה מהווים "לשון הרע" כהגדרת המונח בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). התובעת הפנתה בסיכומיה לדברי הנתבעת בקטעים הבאים בתמליל השיחה:

"אל תצרחי כי זה ייגמר ברע, אני אתקשר למשטרה ואוציא נגדך צו הרחקה" (עמ' 2 שו' 9 לתמליל).

"אם תמשיכי לצרוח, להתנפח ולעוות פנים, אוציא נגדך צו הרחקה בתביעות קטנות" (עמ' 2 שו' 11 לתמליל).

"עכשיו אני אזיין אותך! הוא לא זיין אותי" (עמ' 2 שו' 26 לתמליל).

"עופי מכאן! או שאתקשר עכשיו למשטרה לחתן שלי כדי להוציא צו הרחקה" (עמ' 3 שו' 4 לתמליל).

"כלבה מזדיינת. זוזי מפה אני אומרת לך, או שאת תוציאי אותי מהכלים עכשיו... זוזי" (עמ' 3 שו' 8 לתמליל).

"את לא רופאה. בשבילך עד שתהיי רופאה זה כמו לי עד... (לא ברור, הן מדברות יחד)" (עמ' 3 שו' 12 לתמליל).

"אל תשקרי לאנשים" (עמ' 3 שו' 14 לתמליל).

"משקרת! זה... 'כשהדוקטור הזה יהיה אני רוצה שהיא'... אני אומרת: 'היא לא דוקטור'. "איך אני אמרתי בפניה – דוקטור מה לפי דעתך – והיא שתקה" (עמ' 3 שו' 16-17 לתמליל).

"את לא זוכרת איפה את שמה את המפתחות" (עמ' 3 שו' 27 לתמליל).

"את חתיכת... שטן ששיכנתי בבית שלי... אני לא יכולה להסתכל על כל זה" (עמ' 4 שו' 3 לתמליל).

"כוסאמק, מה זה הבן אדם הזה? אני אוציא נגדך צו הרחקה, אני מבטיחה לך. אני אגיש תלונה במשטרה ואת תקבלי צו הרחקה. אם לא תעזבי אותי בשקט, את תקבלי צו הרחקה!" (עמ' 4 שו' 7-9 לתמליל).

"כמובן. אם תדפקי אצלי בביתה אני אדפוק לך במקום אחר... בישראל יש חוק" (עמ' 4 שו' 20 לתמליל).

"תני לי לעבוד. עזבי אותי בשקט. תראי, את צריכה טיפול, ההורמונים שלך כבר בכלל..." (עמ' 5 שו' 1-2 לתמליל).