קוליה נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט קמא.

סדר העבודה:

תחילה אדרש לנוסח הודעת הערר ולאחר מכן לטענות לגופן.

1.בסעיף 3 להודעת הערר כתב ב"כ העורר כהאי לישנא:

"בלי כחל וסרק, בקשה זו עוסקת בהעדר הפרדת רשויות ובפעילות שיפוטית של כבוד השופט אהרון האוזרמן, הנושקת, מקבילה ומשתתפת בעבודת המשטרה מול יחידת התביעות (שהוא עצמו שירת בה ממש, לפני שמונה לתפקידו)".

השיח המשפטי ראוי כי יושתת על טיעונים עניינים שיש בהם שמירה על כבוד הנוגעים בדבר. פעמים שהשיח אף נוקב וחריף. בכלל זה אף לא נעלמה מעיניי חובת הסנגור ללמד הגנה על לקוחו ללא מורא וללא חשש.

אין בין אלה לבין מה שנכתב בהודעת הערר ולא כלום. העובדה כי ב"כ העורר כתב לאחר מכן- בסעיף 4- כי "הדברים נאמרים בדחילו ורחימו" אין בה להכהות ולו במאומה את חומרת הדברים.

טענת ב"כ העורר כי בית משפט קמא "משתתף בעבודת המשטרה", הינה לגופו של שופט ולא לגופם של דברים. גם הטענה כי השופט קמא שירת ביחידת התביעות, קודם למינויו, אינה ראויה, אם לנקוט בלשון המעטה. לא היה מקום כלל להזכיר ולאזכר מקום עבודתו הקודם של השופט.

ביקשתי בתחילת הדיון מהסנגור טעם מדוע לא לחייב אותו בהוצאות אישיות על הדברים משולחי הרסן. ההסבר שניתן מפי הסנגור אף היה חמור יותר. בדבריו, אותם קטעתי ולא הבאתי לידי ביטוי בפרוטוקול, מוזכרות שיחות אישיות בין כבוד השופט האוזרמן, טרם מינויו, לבין הסנגור. עוד אמר הסנגור כי מה שנכתב בהודעת הערר "זה קצה קצהו של קרחון. אם בחרתי את המילים האלה, אלה המילים הכי עדינות שאפשר היה לומר".

אם בפי הסנגור טענות וטרוניות כלפי התנהלות בית משפט קמא, יתכבד ויגישן לגופים המוסמכים על מנת לאפשר בירור ענייני של הטענות. המתכונת בה הועלו הדברים במסגרת הערר, יש בה משום פגיעה קשה בשופט.

אין בין ייצוג ללא מורא לבין השתלחות אישית חסרת רסן ולא כלום.

על זאת אני מחייב את הסנגור, עו"ד דוד קולקר, בהוצאות אישיות בסך 2500 ₪, אשר ישולמו לטובת אוצר המדינה עד ולא יאוחר מיום 01.12.2013. לא ישולם הסכום במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

2.לגופו של ערר.

רקע.

א.בראשית, הוגשו נגד העורר כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

בכתב האישום נטען כי ביום 11.08.13 נהג העורר רכב כשהוא שיכור ותחת השפעת סמים. משנתבקש העורר ליתן דגימת שתן לצורך בדיקת שיכרות (סמים), הוא סרב לעשות כן.

במקביל הוגשו בקשות למעצר עד תום ההליכים ולהארכת פסילה אף זאת עד תום ההליכים. לטענת התביעה, מדובר בנהיגה שניה בפרק זמן של 24 שעות, כאשר העורר נוהג בשכרות. עוד ציינה התביעה בבקשה כי כנגד העורר תיק מב"ד בגין עבירות סמים.

ב.בציר הזמן יש להבהיר כי ביום 12.08.13 הורה בית משפט קמא על שחרור העורר למעצר בית מלא. עוד הורה בית המשפט על פסילת העורר "מנהיגה בכל כלי רכב", עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ערר הוגש לבית המשפט המחוזי, בשאלת מעצר הבית. בדיון שנערך ביום 20.08.13, הגיעו הצדדים להסכמה כי העורר יהיה במעצר בית חלקי באופן שתותר יציאתו לעבודה.

להלן ההחלטות הצריכות לעניין: