קוטניאקובה נ' דנאל אדיר יהושע בע"מ

1. המבקשת היא עובדת זרה שהועסקה על ידי המשיבה כמטפלת סיעודית. בפנינו בקשתה לאישור תובענה כייצוגית, בעילות הבאות: תשלום שלא כדין של פדיון חופשה במהלך העבודה, תשלום חופשה בחסר, ותשלומים להסדר פנסיוני בחסר, עקב אי ביצוע הפרשות תוך הבאתם בחשבון של חלפי שכר (חופשה וחגים).

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

2. המשיבה הינה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל-אביב, והיא כיום אחת החברות המובילות בישראל בתחומי הסיעוד, משאבי אנוש ואוכלוסיות מיוחדות. המשיבה מעסיקה בשנים האחרונות למעלה מעשרת אלפים עובדי סיעוד, ובהם כ- 2,000 עובדים זרים (ראו פירוט מצבת עובדי הסיעוד שלה בתצהירה שהוגש ביום 9.5.17).

המשיבה זכתה בשנים האחרונות במכרזים לנותני שירותים שפרסם הביטוח הלאומי, מכוח הוראות פרק י' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ותקנותיו, שעניינו "ביטוח סיעוד" (נוסחי המכרזים משנת 2008 ו-2011 צורף כנספחים 7-8 לבקשה, לרקע לפרסום המכרזים ראו: עתמ 54088-05-11 עמותת חברות הסיעוד נ' המוסד לביטוח לאומי (19.2.12, כב' השופט (כתוארו אז) יורם נועם)).

3. המבקשת היא עובדת זרה אזרחית אוקראינה, השוהה בארץ לאחר שקיבלה רשיון עבודה בתחום הסיעוד. המבקשת הועסקה על ידי המשיבה כמטפלת סיעודית, מיום 16.7.12 לעד לאוגוסט 2015. במהלך כל תקופת עבודתה היא התגוררה בבית המטופלת, וטיפלה בה בכל שעות היממה, כשרוב שכרה שולם לה על ידי משפחתה של המטופלת, וחלקו הקטן יותר – כ-70 שעות עבודה בחודש בלבד – שולם לה על ידי המשיבה. כך, בשנת 2012 היא הועסקה על ידי המשיבה במשך 387 שעות; בשנים 2013 ו-2014 היא הועסקה על ידי המשיבה במשך 835 שעות ובשנת 2015 היא הועסקה על ידי המשיבה במשך 554 שעות.
4. ביום 29.12.15, לאחר סיום עבודתה, פנה ב"כ המבקשת אל המשיבה (נספח 3 לבקשה), וטען כי המבקשת הועסקה לכל אורך עבודתה תוך הפרת הדין וההסכמים החלים עליה. נטען, כי שולם לה באופן אסור פדיון חופשה במהלך העבודה, ולא ניתנה לה חופשה כדין; כי שולמו לה תשלומים חסרים עבור זכויות נלוות, וזאת עקב חישוב שיעור משרה מופחת יחסית לשעות העבודה שעבדה בפועל; וכי לא הופקדו עבורה כלל כספים בגין קרן פנסיה. עוד נטען במכתב כי על פי המידע שבידי המבקשת, כך נהגה המשיבה לגבי כל העובדים המועסקים על ידה, ולחלופין עבור מרביתם, כך שמתקיימת לכאורה עילה לאישור תובענה ייצוגית כנגדה.

ב"כ המשיבה השיב לפניה זו ביום 5.1.16 (החלק השני של נספח 3 לבקשה). בתשובתו הוכחשו כל טענות המבקשת, והועלו טענות סף נוספות בדבר כך שלא מתקיימים התנאים לאישור תובענה כייצוגית.

5. הבקשה לאישור שבפנינו הוגשה ביום 20.4.16. בגדרה, ביקשה המבקשת לייצג את כל עובדי המשיבה בשבע השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה. לאחר הגשת תגובת המשיבה ביום 19.12.16, התקיים דיון קדם משפט ביום 25.4.17. במהלכו, ולאחר שהסתבר שמלבד עובדי סיעוד מעסיקה המשיבה אלפים רבים של עובדים שאינם עובדי סיעוד, הבהיר ב"כ המבקשת כי הבקשה לאישור מתייחסת לעובדי הסיעוד המועסקים על ידי המשיבה בלבד, להבדיל מכלל עובדיה, והצהרתו זו קיבלה תוקף של החלטה (עמ' 6 ש' 13).

ביום 19.6.17 התקיים דיון הוכחות בבקשה לאישור. במהלכו, נחקרה גב' עידית ליבוביץ, ששימשה עד לאחרונה בתפקיד האחראית על תחום סיעוד בעמותת קו לעובד, ושהגישה תצהיר בתמיכה לבקשה. המבקשת עצמה התייצבה לחקירה נגדית, אך המשיבה הודיעה שהיא מוותרת על חקירתה. כמו כן נחקר רואה החשבון מר אלון חכם, המשמש כמשנה למנכ"ל ומנהל הכספים במשיבה, שהגיש את התצהיר בתמיכה לתגובת המשיבה. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב. עתה, משנאספו אלה לתיק בית הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע בבקשה לאישור.

דיון והכרעה

6. נתחיל את הדיון בבחינת טענת  הסף של המשיבה, לפיה יש לדחות את הבקשה לאור חברותה בארגון מעבידים, שהינו צד להסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העסקת המבקשת ושאר חברי הקבוצה. בהמשך, נבדוק האם הוכיחה המבקשת שעומדות לה לכאורה שלוש עילות התביעה שלהן היא טוענת. ולבסוף, וככל שנקבע שאכן כך – ביחס לכל או חלק משלוש עילות אלה – נעבור לדון בהתקיימותם של שאר התנאים לאישור תובענה כייצוגית הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

מניעות סטטוטורית לפי סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק

7. אין בין הצדדים מחלוקת על כך שהמשיבה חברה באיגוד החברות לאספקת משאבי אנוש בישראל, ואין גם מחלוקת על כך שהאיגוד הינו צד להסכם קיבוצי כללי בענף כוח אדם, שנחתם עם ההסתדרות הכללית ביום 6.2.04 (האישור על כך מיום 28.8.16, חתום על ידי היועץ המשפטי של האיגוד עו"ד נחום פיינברג, צורף כנספח א' לתגובה לבקשה).
8. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה שיש לדחות את הבקשה לאישור על הסף, לאור הוראת סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, המחריגה מגדר התובענות בין עובד ומעסיק שניתן לאשרן כייצוגיות כל "תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, הינו צד להסכם הקיבוצי".

איננו מקבלים את טענת הסף, ולהלן נפרוש את טעמינו לכך:

ראשית סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי דנן מחריג מגדר תחולת ההסכם הקיבוצי שלעיל, בין היתר, "עובדים המועסקים במתן שירותי סיעוד". מכאן, שבניגוד לטענת המשיבה, ההסכם אינו מסדיר את תנאי העסקת המבקשת, כמו גם את תנאי העסקת שאר חברי הקבוצה שהיא מבקשת לייצג (ונחזור ונציין בקשר לכך שבמהלך הדיון שהתקיים ביום 25.4.17 הבהיר ב"כ המבקשת כי הבקשה מתייחסת רק לעובדי הסיעוד מקרב עובדי המשיבה);

שנית למעלה מהנדרש נוסיף ונבהיר, כי על פי הלכת איגוד מפעלי שמירה (בגץ 1893/11 הארגון הארצי של מפעלי השמירה נ' בית הדין הארצי (30.8.15)), המניעות הסטטוטורית לפי סעיף 10(3) לתוספת השניה קמה רק מקום שבו ארגון העובדים החתום על ההסכם הקיבוצי הינו ארגון מתפקד, הפועל הלכה למעשה לאכיפת זכויות העובדים על פי ההסכם. מכאן ברור, כי הסכם קיבוצי המחריג מגדרו קבוצת עובדים מסוימת אינו יכול להקים מניעה סטטוטורית לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בקבוצת העובדים המוחרגת;

ושלישית גם כן למעלה מהנדרש, נציין כי בתגובה לבקשה טענה המשיבה כי הסתדרות העובדים הכללית החדשה עמדה עימה בקשר באופן שוטף ומתמיד, לרבות בשנים הרלוונטיות להליך זה וגם כיום, והגנה נחרצות על זכויות עובדיה במקרים רבים. כך, לטענת המשיבה בסעיף 28 לתגובתה, ההסתדרות פנתה, בין בעל-פה ובין בכתב, מאות פעמים בדרישות כספיות ואחרות אל נציגי המשיבה השונים, כשהתעוררו בעיות וחילוקי דעות בשאלות ספציפיות בנוגע לאכיפת זכויות עובדי המשיבה, וכן פעלה לביקורת שוטפת ורציפה על זכויותיהם. ברם, טענה זו נטענה באופן כללי ולא מפורט, מבלי שזו נתמכה בראיה בכתב כלשהו, או בעדות בעל-פה, אף שלכאורה ככל שאכן זה מצב הדברים, לא היו אמור להיות למשיבה כל קושי להביא לעדות גורם מההסתדרות שיעיד אודות פעילות אינטנסיבית שכזו. משכך, אנו קובעים שלא הוכחה בפנינו פעילות כלשהי של ההסתדרות לאכיפת זכויותיה של הקבוצה שהמבקשת מבקשת לייצגה (למצבים שבהם אכיפה קיבוצית אפקטיבית, המאוחרת למועד הגשת הבקשה לאישור, עשויה להוביל למסקנה כי אין לאשר תובענה כייצוגית, אף בהעדרה של מניעות סטטוטורית, ראו: עע 17587-10-15 פרץ נ' רשף בטחון (28.3.18, בפיסקה 10 לפסק הדין); עע 19275-10-12 קלינור נ' סאולוב (6.12.16, פסקאות 77 עד 86 לפסק הדין)).