קוטוק נ' מכבי ואח'

התובע – ע"י עו"ד ענבר הרשקוביץ

נתבעים 1-2 – ע"י עו"ד דוד הרשקוביץ

נתבעת 3 – ע"י עו"ד אהוד גלאון

פסק דין

א. מבוא

1.עניינה של התביעה פיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר נגרמו לתובע בשתי תאונות דרכים.

2.ביום 12.09.04, ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, שעה שהתובע הוסע ברכב מ.ר. 48-924-50, שבו נהג נתבע 1, רכב אחר התנגש ברכב בו נסע התובע. הרכב בו נסע התובע, היה מבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 2, איילון חברה לביטוח בע"מ. (להלן: "התאונה הראשונה").

3.ביום 18.09.06, ברחוב פינס בפתח תקווה, התובע נהג ברכב מ.ר. 82-401-58 ורכב אחר התנגש ברכב התובע מאחור. הרכב בו נהג התובע בתאונה זו היה מבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 3, אריה חברה לבטוח בע"מ. (להלן: "התאונה השנייה").

4.אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לחבותן של נתבעות 2 ו-3.

ב. הנכות הרפואית

5.לתובע מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, ד"ר מריו אייכנבלט. ד"ר אייכנבלט בדק את התובע ביום 08.10.06 וחוות דעתו מיום 18.10.06, מתייחסת לתאונה הראשונה. המומחה מצא הגבלה קלה מאוד בחלק מתנועות הצוואר עם רגישות מקומית אחורית ללא כל ממצא פתולוגי אחר. הבדיקה הנוירולוגית הייתה תקינה. המומחה העריך כי נכותו האורטופדית של התובע היא בשיעור 7% לפי סעיף 37(5)(א) חלקי לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בגין הגבלה בחלק מהתנועות הצוואריות. המומחה קבע כי הנכות היא כתוצאה מהתאונה הראשונה.

6.במכתב מיום 20.09.07, ב"כ נתבעים 1-2 שלחו למומחה שאלות הבהרה. בתשובות מיום 08.10.07 אישר המומחה את העובדות כדלקמן:

א.חוות הדעת מיום 18.10.06 אינה מתייחסת לתאונות דרכים נוספות אשר אירעו לתובע עובר למועד התאונה נשוא חוות הדעת, היא התאונה הראשונה.

ב.התובע לא סיפר למומחה על תאונות דרכים נוספות אשר אירעו לו עובר לבדיקת המומחה.

ג.בתאונה מיום 15.04.03 וכן בתאונה השנייה, אשר ארעה שלושה שבועות עובר לבדיקת התובע על ידי המומחה, התובע התלונן על כאבים בצוואר.

ד.ייתכן כי ההגבלה בתנועות הצוואר שמצא המומחה אצל התובע בבדיקתו ואשר בגינה העניק לתובע נכות, הינה תוצאה ישירה ו/או השפעה של התאונה השנייה.

ה.ייתכן כי מצבו הרפואי של התובע או ההגבלה בתנועות הצוואר, כפי שאובחנה ונמצאה בבדיקת המומחה, הייתה למעשה מצב רפואי זמני הנובע מהתאונה השנייה.

ו.אם היה המומחה מודע לתאונה השנייה, היה דוחה את מועד בדיקת התובע.

ז.יש מקום לבדיקה חוזרת של התובע ויתכן שיש לייחס את הנכות שנותרה לתובע או חלק ממנה לתאונות הנוספות שעבר התובע.