קוגל נ' בנק לאומי תל אביב סניף נווה אביבים 10625

פסק דין

בפני ערעור על פי חוק שיקים ללא כיסוי, המיתחס הלכה למעשה ל-3 המחאות, אשר סורבו ע"י הבנק המשיב ב-1.1.10, 21.3.10, ו-28.3.10. זאת לציין ולהדגיש, כי ערעור זה הוא ערעור שני במניין.

המערערת שבפני הגישה ערעור קודם בחודש ספטמבר 2009, בטענה זהה המסתמכת על הסכם מכללה נטען לפיו רשאית המערערת להפקיד את סכומי השיקים יום למחרת הצגתם לפרעון בפועל.

לטענת המערערת, בהתסמך על הסדר זה שהיה מוסכם לטענתה עם המשיב, עותרת היא לגריעת 3 ההמחאות המפורטות מעלה מרשימת השיקים המסורבים.

בעקבות הגשת הערעור הראשון בספטמבר 2009, הגיש הבנק תגובתו ביום 1.11.09, בהתכחש נמרצות לקיומו של הסדר המחייב אותו ומזכה את המערערת לפחות בזכות הסתמכות עתידית.

בפסק הדין שניתן בערעור הראשון ב-23.12.09, נעתרתי לטענת המערערת והורתי על גריעת שלוש המחאות, בהתסמך על גריעה בדבר ההסכם מכללה שנטען לגביו.

ברם; דומה כי המחווה שנעשה כלפי המערערת בפסק הדין מיום 23.12.09, לא היה בו די כדי ללמד את המערערת לנהל את חשבון הבנק שלה כמתחייב מהוראה 325 להוראות בנק ישראל, לאמור, אין בעל חשבון רשאי להיות בחריגה ולו יום אחד ולו במהלך היום שבין זמן פרעון השיק ולבין יום המחרת!

אני קובעת כי עצם תוכן תגובת הבנק המשיב מיום 1.11.09, לערעור הראשון, יש בה להעיד חד משמעית להעדר הסדר מכללה שמחייב את הבנק.

ההלכה הפסוקה מורה כי מערער יהיה זכאי להסתמך בערעור על פי חוק שיקים ללא כיסוי על סעיף 10(א)(3) רק למקרה וקיימת חובה חוזית של הבנק כלפי המערער לקיומו של הסדר נטען.

אני סבורה כי במקרה דנן ובהתייחס לשלוש ההמחאות, אשר צויינו לעיל בשורה 13, לא קיימת על הבנק חובה חוזית להמשיך ולקיים את אותו "הסדר" עליו הסתמכה בערעור הקודם – סטפמבר 2009, שכן למן 1.11.09, אמור היה לה להיות ברור כי הבנק אינו מתחייב כלפיה להמשיך ולכבד שיקים אשר חשבונה אינו מאפשר כיסויים ביום ההצגה.

ועוד אני קובעת, כי גם אם ניתן ללמוד מעיון בחשבון הבנק של הנתבעת, כי הבנק נהג ב-2,3 מקרים נוספים לאפשר הפקדת סכומי השיקים ביום למחרת הצגתם לפרעון, אין בכך כדי להקנות למערערת זכות חוזית להמשיך ולהתנהל בדרך נילוזה זו.

התוצאה היא שאני סבורה שבמקרה של המערערת, ולאחר שבהחלט נעשה כלפיה מחווה ראשון ב-23.12.09, שומה על הציבור להתגונן בפניה על דרך דחיית הערעור, שכן לא השכילה לנהל את חשבון הבנק שלה באופן אחראי ולדאוג לכיסוי לשיקים שמשכה, לזמן פרעונם או קודם לכן, ובוודאי שלא למחרת זמן הפרעון, גם לא יום אחד למחרת זמן הפרעון.

התוצאה היא שדוחה את הערעור, מחייבת את המערערת בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

הפקדון שהפקידה המערערת יחולט ויועבר ע"י גזברות ביהמ"ש לב"כ המשיב, על חשבון ההוצאות שנפסקו היום.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תש"ע, 30/05/2010 במעמד הנוכחים.

כוכבה לוי, שופטת

החלטה

בפסק הדין דלעיל אמרתי את דברי, בהתייחס לאופן התנהלות המערערת.

אני סבורה כי עיכוב ביצוע יזיק לציבור, ואשר על כן דוחה הבקשה.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תש"ע, 30/05/2010 במעמד הנוכחים.

כוכבה לוי, שופטת