קובל נ' לויצקי

פסק דין

1.יסודה של התביעה תאונת דרכים שארעה ביום 29.7.09 בסמוך למחסום היציאה ממכון וינגייט.

התובעת 1 אשר נהגה ברכב מתארת את נסיבות התאונה: "כשאני הגעתי לקירבת המחסום ראיתי את המכונית של הנתבע לפני המחסום ונעצרתי כמה מטרים מאחוריה. פתאום הוא בלי שום התראה נסע לאחור ונתקע בי בחוזקה ... הייתי במצב של עמידה. גם הוא היה במצב של עמידה לפני כן ...

הוא יצא מהרכב הוא אמר שהוא מצטער שלא ראה אותי, ניגש למתקן כרטיסים לקחת כרטיס, למעשה נסע אחורה כדי לקחת כרטיס."

(עמ' 2 לפרו').

2.הנתבע מתאר בגירסתו כיצד הגיע לקירבת המחסום, כאשר לטענתו מתקן הכרטיסים קרוב כמטר למקום בו עמד: "גלשתי אחורה כדי להוציא את הכרטיס.

גלשתי אחורה הרגשתי פגיעה באוטו. לא פגיעה חזקה ... דיברתי עם התובעת אחרי זה לקחתי את הכרטיס עברתי את המחסום." (עמ' 2 לפרו').

3.לעניין נסיבות אירוע התאונה, אין מחלוקת כי במקום היה מחסום, מתקן להוצאת כרטיסים ועמדת שומר (בודקה), כאשר הנתבע היה ראשון במחסום, חלף על פני מתקן הכרטיסים ונסע לאחור על מנת להוציא כרטיס.

במהלך הנסיעה לאחור, פגע הנתבע ברכב התובעים אשר היה בעצירה מוחלטת מאחוריו, כנראה מבלי שהבחין ברכב.

4.לעניין גובה הנזק, הוגשה חוות דעת שמאי מיום 2.10.09, לפיה נבדק רכב התובעים על ידי השמאי ביום 17.8.09 ונמצאו בו נזקים כתוצאה מהתאונה בסך 2,708 ₪.

כמו כן צורפה חשבונית שכ"ט שמאי בסך 450 ש"ח ואישור אי הגשת תביעה.

הנתבע טוען לעניין גובה הנזק, כי הבדיקה בוצעה בחלוף כשלושה שבועות מאז התאונה ואין קשר סיבתי בין הנזק לבין התאונה.

5.לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם ושמיעת עדויות הצדדים, הנני קובעת כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע, אשר נסע לאחור ופגע ברכב התובעים.

גובה הנזק הוכח באמצעות חוות דעת שמאי,לרבות הקשר העובדתי והסיבתי לתאונה, לא הוגשה חוות דעת נגדית.

6.אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 3,158 ₪.

כמו כן, מחייבת את הנתבע בהוצאות משפט בסך 150 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"א, 31 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: