קהא נ' אי. אף. סי. בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת המבקש לפוטרו מתשלום האגרה בגין ערעור שהגיש על החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כב' הרשמת הבכירה עדי אייזדורפר) מיום 25.11.13בת"ט 27615-02-13, אשר דחתה בקשת התנגדות לביצוע שטר בשל דחיית בקשתו למתן אורכה להגשת ההתנגדות.

2.לטענת המבקש, יכולתו הכלכלית דלה ביותר והוא סיים רק לאחרונה את התמחותו כסטודנט למשפטים במהלכה השתכר כ – 3200 ש" לחודש. המבקש טוען כי הוא בן 53, נשוי ואב לשלושה ילדים, בבעלותו דירה ברחובות עליה רובצת משכנתא וכן יש ברשותו רבע מהזכויות בדירת הוריו המנוחים אותה ירש ביחד עם אחיו.

לטענת המבקש אין לו כל חסכונות או קופות גמל ויתרת החובה שלו בחשבונו בבנק דיסקונט מגעת כדי 336,000 ₪.

3.תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), קובעת כי כדי ליתן פטור מתשלום אגרה על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה.

התנאים של העדר יכולת כלכלית וקיום עילה, הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.01.2007).

4.תקנה 14 (א) לתקנות האגרות, שנזכרה לעיל קובעת כי :

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים".

על המבקש, איפוא, לפרט בתצהיר את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק ופרטים על רכושו. באין פרטים כאמור, לא הונחה תשתית בסיסית להוכחת טענת העדר יכולת כלכלית [בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (28.9.89)], טענה אשר הנטל להוכיחה מוטל על מבקש הפטור [בש"א 128/89 מצא נ' מצא (29.5.89)].

דרישות הגילוי מתייחסות אף לגבי בן זוגו של המבקש והוריו, ככל שקיימים, ועל המבקש לכלול בתצהירו גם את הנתונים המלאים לגבי בן זוגו והוריו על מנת לאפשר בחינת נושא זה.

נפסק כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (9.11.00)].

5.בנדון לא טרח המבקש לפרט מאומה אודות פרטי עיסוקה של אשתו, הכנסותיה, רכושה, חשבונות הבנק שלה וכיוצ"ב. כך גם אין המבקש מפרט מהם הניסיונות שעשה לצורך גיוס סכום האגרה והאם פנה למוסדות בנקאיים או לקרובים לקבלת סיוע. לעניין זה חשיבות רבה בנדון שכן למבקש, על פי טענתו שלו, יש גם דירת מגורים וגם זכויות בחלק מדירת הוריו המנוחים.

הובהר בפסיקת ביהמ"ש כי הימנעות מגילוי כל הפרטים הנדרשים והמצאת המסמכים הדרושים, או מסירת פרטים חלקיים בלבד אודות מצבם הכלכלי של המבקש ובן זוגו, מצדיקים דחייתה של הבקשה (בש"א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.1.1992)), ובדומה נפסק כי שאלת יכולתו הכלכלית של בעל דין אינה נבחנת אך ורק על סמך משכורתו מדי חודש אלא על יכולתו לגייס כספים ממקורות עצמאיים שלו, או יכולת ליטול הלוואה לצורך מימון ההליך, כגון פנייה למוסד בנקאי ליטול הלוואה על יסוד הרכוש שלו או על סמך או על בסיס כספים שעומדים לזכותו; וגם אם סורב, לא נשללת הדרך לקבלת כספים ממקורות אחרים שעומדים לרשותו (ראה: בש"א 4283/90 משה תילה כהן נ' חנה תילה כהן ואח' (13.12.90)) .

7.בנסיבות אלו הריני דוחה בקשת המבקש. ניתנת אורכה למבקש לשלם האגרה עד ליום 15.1.14 שאם לא כן ירשם הערעור לדחיה.

ת.פ בהתאם.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ד, 01 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: