קדח נ' מועצה מקומית כפר מנדא

פסק דין

העניין שבפני, סיומו של הליך אשר נדון בפני כתובענה כספית.

בחודש אוגוסט 2013 הוגשה על ידי התובע תובענה ע"ס 232,104 ₪, בגין חוב נטען הנוגע לדמי שכירות אשר לא שולמו לו, בקשר עם נכס מקרקעין המצוי בבעלות התובע בכפר מנדא, והושכר לנתבעת לתקופה ממושכת.

הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתה טענה כי ישנו בעל דין נוסף החסר בהליך כאמור, וכן טענות הגנה נוספות הנוגעות להסכמות מאוחרות הנוגעות לאופן ועיתוי תשלום דמי השכירות.

ביום 10.12.2013 הוגשה על ידי הנתבעת בקשה לדחיית התובענה ללא צו להוצאות, לאור תשלום בסך 236,000 ₪ אשר בוצע על ידי הנתבעת לתובע, ואשר היה בו לסתום, לגישתה, את הגולל על התובענה. בהתאם נתבקש אף ביטול הדיון אשר נקבע לשמיעת הבקשה למתן רשות להתגונן.

התובע התנגד לבקשה, ולטענתו על הנתבעת היה לשאת בהוצאות המשפט ושכ"ט אשר הוצאו על ידי התובע בהקשר זה, שכן הנתבעת לא הייתה מבצעת התשלום אלא בחרה לעשות כן רק לאחר שננקט ההליך דכאן (זאת, בנוסף להליך של תובענת פינוי אשר ננקטה בהליך מקביל).

יוצא, אם כן, כי הצדדים הסכימו לגבי מכלול הדברים בנוגע לדמי השכירות, ונותרה ביניהם מחלוקת אך ורק בנוגע להוצאות ההליך. הצדדים טענו ארוכות בכתב בהקשר זה, ואף השלימו טיעונם בעל פה בדיון אשר נערך בפני ביום 29.1.2014, ובסיומו של יום, הותירו את ההכרעה במחלוקת זאת להכרעת בית המשפט לפי הוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

לאחר בחינת טענות הצדדים, לרבות כתבי הטענות, ושקילת מכלול הטענות, מצאתי לנכון להורות לתובעת לשאת בשכר טרחת עו"ד בהקשר של התובע, אם כי לא בהיקף הנדרש על ידי התובע (דרישה אשר נתמכה בהסכם שכ"ט אשר צורף לתגובה, לפיו יחויב התובע בגין ניהול תובענה זאת לפי 20% + מע"מ מסכום התביעה), אלא בשיעור מופחת בסך 20,000 ₪ (כולל מע"מ).

לאור אופן ניהול ההליך וסיומו בפשרה, לאור הוראות תקנה 6 (ב)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007, אני מורה על החזר אגרה, בניכוי סכום מינימום לפי התוספת לתקנות כאמור.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: