קדוש נ' ניו יורק

החלטה

בקשת הנתבעת להעברת מקום הדיון נוכח קיומו של הסכם שיפוט בין הצדדים, מתקבלת.

תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כך:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4."

התובע טוען בכתב התביעה כי בין הנתבעת לבינו, באמצעות חברה שבשליטתו, נחתם ביום 24.4.08 הסכם שכירות (נספח ב' לכתב התביעה, להלן "הסכם השכירות"). בסעיף 72 להסכם השכירות הסכימו הצדדים כדלקמן:

"סמכות השיפוט הבלעדית ביחס להסכם זה וביחס לביצועו או לכל מחלוקת ו/או לכל סכסוך ו/או ביחס לפרשנותו, תחולתו ו/או תוקפו ו/או פקיעתו וביחס לכל הנובע הימנו, תהא מסורה לבית המשפט המוסמך במחוז תל אביב-יפו בלבד..."

הסכסוך העומד ביסוד התביעה דנן, קשור ונובע באופן ישיר מהסכם השכירות. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 19.11.2009 הגישה הנתבעת, בבית משפט השלום בתל-אביב, תביעה לפינוי מושכר נגד התובע (תאח 23999-11-09, נספח ד' לכתב התביעה), תביעה שעילתה הפרת הסכם השכירות ובין היתר העובדה שהתובע לא שילם לנתבעת את דמי השכירות לפיו. אותה תביעה התקבלה ובפסק הדין מיום 15.2.10 חויב התובע לפנות את המושכר מכל אדם וחפץ. בנוסף, נדחתה התנגדות לביצוע שטר שהגיש בנו של התובע בקשר לשיקים שנמסרו לנתבעת על פי הסכם השכירות, על חשבון דמי השכירות.

התובע טוען בכתב התביעה כי בחודש אפריל 2010 ונוכח פסק דין הפינוי, הוא החזיר את המושכר לנתבעת, אך זו סירבה למסור לו את הציוד שבבעלותו, אשר היה מצוי במושכר, וזאת עד לסילוק מלוא החוב הפסוק. בחודש ינואר 2011 שילם התובע לנתבעת את מלוא יתרת החוב הפסוק וסוכם בין הצדדים שהנתבעת תאפשר לו להוציא את הציוד, אך נציג הנתבעת לא התייצב במושכר ובחודש אפריל 2011, עת ניגשו התובע ונציג הנתבעת למושכר, התברר שכל הציוד נעלם כלא היה. על כן תובע התובע כי הנתבעת תפצה אותו בשווי הציוד.

תניית השיפוט הקבועה בסעיף 72 להסכם השכירות, היא תניית שיפוט רחבה אשר חלה, כאמור, על כל סכסוך או מחלוקת ביחס להסכם השכירות ו"לכל הנובע הימנו". הסכסוך נשוא כתב התביעה דנן, מקורו בהסכם השכירות ובפסק דין הפינוי שניתן בשל הפרתו היסודית. על פי טענת התובע, הציוד נשוא כתב התביעה הוחזק על ידו במושכר מכוח הסכם השכירות ומשכך, אם היתה לנתבעת חובה כלשהי ביחס לציוד זה ולשמירה עליו, כפי שטוען התובע, הרי שגם חובה זו נובעת מהסכם השכירות. לא בכדי השתית התובע את תביעתו, כיסוד מהותי וממשי בה, על הסכם השכירות ועל ההליכים הקודמים שנוהלו בין הצדדים ביחס אליו.

בנסיבות אלה, יש להחיל על התביעה את תניית השיפוט שנקבעה בהסכם השכירות והואיל ומדובר בתניית שיפוט ייחודית, על פי לשונה, הרי שהיה על התובע להגיש את התביעה בבית המשפט בתל-אביב.

על יסוד האמור לעיל, הריני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.

הוצאות הבקשה תישקלנה בעת הכרעת התביעה לגופה.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: