קדוש נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר שמעון יפרח (להלן: "התובע") בחודש ספטמר 2012, נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), בעקבות החלטת פקיד תביעות אשר דחה תביעה שהגיש התובע לקצבת נכות כללית.

2.עד אשר נדרש לטענות התובע, נביא בקצרה את העובדות המהוות את מסגרת הדיון בתביעה והן כדלקמן:

א.התובע הינו יליד 1943, תושב אשקלון.

ב.מחודש מאי 2009 ועד לחודש אפריל 2010 כולל, שילם הנתבע לתובע קצבת נכות כללית.

ג.בהגיע התובע לגיל פרישה, בחודש אפריל 2010, הגיש התובע תביעה לקצבת זקנה והשלמת הכנסה. על בסיס התביעה משולמת לתובע קצבת זקנה בתוספת "גמלה נוספת לנכה" ו"גמלת השלמת הכנסה". כך שנכון להיום משולמת לתובע הקצבה המקסימלית לה הוא זכאי עם הגיעו לגיל פרישה, מכוח הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

3.בספטמבר האחרון הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. בתביעה הלין התובע על העובדה כי מאז שמשולמת לו קצבת הזקנה, הופסק תשלום גמלת הנכות הכללית. בתביעה ובדיון שהתקיים ביום 16.1.2013 טען התובע, כי הגמלה המשולמת לו אין בה כדי לספק את צרכיו ובשל גילו ומצבו הרפואי אין הוא כשיר לעבודה ועל רקע זה הוא ביקש את התערבותו של בית הדין.

4.סעיף 196 לחוק הביטוח הלאומי קובע את זכאותו של נכה לקצבת נכות כללית. סעיף 195 מגדיר מיהו "נכה" ולפיו "נכה" הוא מבוטח אשר איבד כתוצאה מליקוי, 50% ויותר מכושר השתכרותו. על פי סעיף זה, "מבוטח" הוא תושב ישראל שטרם הגיע לגיל פרישה.

5.מכאן משהגיע התובע לגיל פרישה, הוא אינו זכאי עוד לגמלת נכות, הוא הופך לזכאי לקצבת זקנה (ראה: סעיף 195 הנ"ל לחוק הביטוח הלאומי; עב"ל 87/99, אברהם מרציאנו נ' המוסד לביטוח לאומי).

6.נוסיף כאן, כי נכה המגיע לגיל זקנה איננו נפגע בשיעור הגמלה המשולמת לו, משהוא זכאי לקצבת זקנה השווה בשיעורה לקצבת הנכות, על פי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי – כפי שמשלם הנתבע לתובע שבפנינו. עוד נציין, כי בנוסף לתוספת הגמלה לנכה, משולמת לתובע השלמת הכנסה. כך שבפועל משלם הנתבע לתובע את הגמלה המקסימאלית מכוח החוק.

7.על אף ההבנה למצוקתו של התובע, אין בידי בית הדין להכיר לו בזכויות אשר אינן עומדות לו בחוק. אשר על כן, ולאחר שהגיע התובע לגיל פרישה ושוב אין הוא זכאי לגמלת נכות, דינה של התביעה להידחות.

8.סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ג, (5 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר ארנולד גרוס

נציג ציבור עובדים

משה טוינה

שופט

מר משה אלחייאני

נציג ציבור מעבידים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: