אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערר נאשם על מעצרו עד תום ההליכים לאחר ששתי שופטות באותה ערכאה דנו בשאלת מעצרו והחליטו החלטות שונות

קבלת ערר נאשם על מעצרו עד תום ההליכים לאחר ששתי שופטות באותה ערכאה דנו בשאלת מעצרו והחליטו החלטות שונות

תאריך פרסום : 11/05/2009 | גרסת הדפסה

עמ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
1361-05-09
10/05/2009
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
נידא ברמכי (עציר)
עו"ד סניגוריה ציבורית
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד סמדר קליין
פרוטוקול

בית המשפט מקריא את עיקרי ההחלטה לצדדים ומוסר להם העתק ההחלטה

<#4#>

החלטה

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת רמה לאופר-חסון) מיום 30.4.09 לפיה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, במסגרת בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: " חוק המעצרים").

אקדים ואומר כי הבקשה מעוררת סוגיה משפטית וכל צד טען בלהט כי הפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט היא לשיטתו.

2.         ואלו העובדות הצריכות לענייננו:

ביום 15.3.09 הוגש כנגד העורר (ואדם נוסף) כתב אישום המייחס לו עבירה של גניבת רכב וטשטוש סימני זיהוי של רכב לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " העבירה הראשונה"). בד בבד עם הגשת כתב האישום בגין עבירה זו, הוגשה כנגד העורר בקשה למעצר עד תום ההליכים בעילה של סכנה לשלום הציבור ורכושו. כב' השופטת לאופר, בפניה נדונה הבקשה, הורתה בהחלטתה מיום 23.3.09 לשחרר את העורר בתנאים מגבילים של מעצר בית חלקי בשעות הלילה.

חלפו כשלושה שבועות, וביום 13.4.09 נתפס המשיב כשהוא מתפרץ ליקב בקיבוץ לוחמי הגטאות וגונב ציוד מהיקב, מעשה שאף הונצח במצלמה שהותקנה במקום (להלן: " העבירה השניה").

ביום 16.4.09 הגישה המשיבה כנגד העורר כתב אישום בגין העבירה השניה, ובד בבד הגישה בקשה למעצרו עד תום ההליכים לפי סעיף 21(א)(1) לחוק המעצרים. במקביל, ובאותו יום ממש, הגישה המשיבה לכב' השופטת לאופר-חסון בקשה לעיון חוזר על פי סעיף 52(א) לחוק המעצרים, נוכח הפרת תנאי השחרור ממעצר בגין העבירה הראשונה.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים בגין העבירה השניה נדונה בפני כב' השופטת אורית קנטור, שבהחלטתה מיום 22.4.09 הורתה על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא, לרבות איזוק אלקטרוני. למען הסר ספק, יובהר כי בפני כב' השופטת קנטור נפרסה התמונה המלאה, והמשיבה טענה שם כי העורר הפר את האמון שניתן בו וביצע את העבירה השניה עודנו משוחרר בתנאים מגבילים.

על החלטתה של כב' השופטת קנטור, לא הוגש ערר.

ביני לביני, נקבעה הבקשה לעיון חוזר לדיון בפני כב' השופטת לאופר-חסון, שהורתה בהחלטתה מיום  30.4.09 על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. למען הסר ספק, יובהר כי כב' השופטת לאופר-חסון הייתה מודעת להחלטתה של כב' השופטת קנטור.

על החלטה זו, נסב הערר שבפנינו.

3.         לטענת הסניגוריה, קשה להלום שהתביעה תעלה טענות זהות בפני שני שופטים באותה ערכאה. יש בכך כדי להפר את חובת ההגינות ומכל מקום, יש לראות בהחלטתה של כב' השופטת קנטור מעשה בית דין או מעין מעשה בית דין בעניינו של המשיב.

על כך השיבה המשיבה בתמיהה, כי המדובר בשני מסלולים שונים: האחד של מעצר עד תום הליכים והשני של עיון חוזר. לטענת המשיבה, היא היתה חייבת להביא את העורר בפני כב' השופטת לאופר-חסון, מאחר שהלה הפר את האמון שבית המשפט נתן בו. בדרך זו, נוהגת המשיבה מעשה של יום ביומו, וזו גם הפרקטיקה הנהוגה בבתי המשפט.

4.         דין הערר להתקבל.

למרות שמדובר בשני מסלולים שונים - עיון חוזר ומעצר עד תום ההליכים - הרי שמהותית, בפני שני השופטים בערכאה הדיונית, עמדה אותה סוגיה והיא: האם יש עילה להורות על מעצרו של המשיב. גם המשיבה הסכימה במהלך הדיון, כי שאלת המסוכנות של המשיב לציבור, היא שאלה זהה מהותית, שנבחנה הן בבקשה לעיון חוזר והן בבקשה למעצר עד תום ההליכים.

בבש"פ 696/02 וליד בוקעי נ' מ"י (ניתן ביום 30.1.02) נדונה סיטואציה דומה להפליא למקרה שבפנינו. שם, הורה השופט הראשון על שחרור בתנאים מגבילים של נאשם בגין העבירה הראשונה. לאחר מכן, הובא הנאשם בגין עבירה נוספת בפני שופט שני (הוא  הח"מ) במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים. השופט השני הורה על שחרורו של הנאשם. הלכה התביעה והגישה בקשה לעיון חוזר בפני השופט הראשון בטענה להפרת תנאי השחרור בעבירה הראשונה, והשופט הראשון נעתר לבקשה.

ואומרת כב' השופטת נאור שם דברים היפים לענייננו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ