קביעת סמכות בתביעת רכוש

בפני ביה"ד הכרעה בדבר סמכותו לדון בחלוקת הרכוש.

הצדדים נישאו זל"ז ביום 27.6.2007. ולהם שלושה ילדים.

בתאריך 18.7.18 פתח הבעל הליך יישוב סכסוך בביה"ד הרבני. הליך שהסתיים בהודעת יחידת הסיוע שע"י ביה"ד בתאריך 17.9.18.

בעיצומו של הליך יישוב הסכסוך, ביום 12.8.18 פתחו הצדדים תיק אישור הסכם גירושין והגישו הסכם גירושין חתום ע"י שניהם בו נכלל נושא הרכוש. כן בקשו זירוז הליכים לאישור ההסכם בביה"ד. במסגרת תיק זה - אישור הסכם - התקיים דיון ביום 19.8.18 על הסכם הגירושין בו עלה נושא הרכוש. בדיון עלו חילוקי דעות בין הצדדים וביה"ד החליט כי עליהם לגבש הסכמות ביניהם.

ביום 6.9.18 האשה פתחה הליך צו הגנה בביה"ד בעקבות תקיפה שאירעה לטענתה ביום 31.8.18, בעקבותיה הגישה תלונה במשטרה. במסגרת הליך זה – צו הגנה – קיים ביה"ד דיון ביום 4.10.18 בו נדונו בהרחבה חילוקי הדעות בנושא הרכוש ותנאי ההסכם. ענין צו ההגנה לא נדון כלל. ביה"ד החליט ביום 9.10.18 כי:

"בית הדין סבור שלנוכח הטענות החמורות בין הצדדים אין מנוס מגירושין בהקדם והדבר ייטב לכולם. על כן בית הדין ניהל שיח עם הצדדים בעניין ההסכם, הצדדים גם ניהלו משא ומתן ממושך ביניהם, ולאחר שהוסכם על מתווה הצדדים יכינו הסכם מוקלד ומסודר כראוי ויגישוהו לאישור.

בית הדין קבע מועד נוסף לדיון ביום ראשון  14.10.18 בשעה 10:15 לצורך אישור ההסכם. לאחר אישור ההסכם בית הדין יקדם את הליך סידור הגט.

בהסכמת הצדדים צו ההגנה יהיה בתוקפו עד לדיון הבא".

בינתיים, פתחו הצדדים זה כנגד זה מספר הליכים, תוך שהם מדלגים מערכאה לערכאה.

לאחר בקשת צו ההגנה ביקשה האשה מביה"ד בתאריך 17.9.18 סעד זמני דחוף למזונות ילדים ולאחר מכן פתחה תיק בנושא.

בתאריך 19.9.18 תבע הבעל תביעה למשמורת בבימ"ש לעניני משפחה.

בתאריך 7.10.18 פתח תיק מורדת בביה"ד.

בתאריך 14.10.18 בשעה 08:54 הגיש הבעל תביעת פירוק שיתוף לביה"ד הרבני. בשולי כתב התביעה, בסעיפים 24-25 הוא מסכם כי:

"לביה"ד הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה. אשר על כן מתבקש ביה"ד הנכבד להורות כדלקמן:

לזמן את הנתבעת לדין ולאזן המשאבים שלא מחצה על מחצה אלא ע"פ הדין העברי החל במקרה של בגידת האשה...