קביעת סמכות בתביעת מזונות קטינים כרוכה כאשר רק קטין אחד נכרך

בפנינו בקשה לקביעת סמכות בתביעת גירושין כרוכה במזונות, משמורת, ורכוש.

• רקע עובדתי

בשנת 2000 קיימו הצדדים הליכי גירושין שנסגרו, והצדדים חזרו לשלו"ב.

ביום י"ג אדר ב' תשע"ו (23.3.16) הגיש הבעל תביעת גירושין כרוכה. בכתב התביעה התייחס לבנו הקטין הנקרא [ו'] (יליד 2003), אך רשם את הבת [ש'], שנולדה ביום 12.6.98 והייתה כמעט בת שמונה עשרה, כבגירה. נקבע דיון ליום כ"ג אייר תשע"ו (31.5.16).

יום לפני הדיון הצפוי הגישה ב"כ האשה בקשה לדחיית הדיון משום ש"האשה חשה לא טוב". היא צירפה אישור רופא אשר ממליץ מנוחה ליומיים, כולל יום הדיון. [בזהירות הראויה, נעיר שבאישור הרופא לא הוגדר כלל טיב המחלה או סיבת הפנייה, אלא נרשם ש"דיאגנוסטיקה הוכנסה לתיק הרפואי". כמו"כ, ימי המנוחה המומלצים לא כללו את יום הביקור, אלא את היומיים שלאחריו עד יום הדיון. כמו"כ רשום על האישור: "אישור זה אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים..."] ב"כ הבעל הודיעה שאינה מתנגדת לדחיית הדיון, ונקבע מועד חדש ליום 19.7.16. ב"כ האשה הודיעה שגם יום זה לא מתאים לה, לאור מועד דיון באותו יום בביהמ"ש. ביה"ד הורה להעביר לתגובת הצד השני ולתאם מועדים חלופיים.

כשבוע לאחר מכן, ביום 9.6.16 הגישה ב"כ האשה תביעה למזונות קטינים בביהמ"ש לענייני משפחה עבור הבן [ו'] והבת [ש'], שלושה ימים לפני יום הולדתה ה-18. באותו יום הגישה כתב הגנה בביה"ד, וכתבה בנוגע לתביעת המזונות של הבעל (סעיף 25):

הנתבעת תטען כי הגישה תביעה למזונות קטינים לבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע ולו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה לעניין מזונותיו של הקטין.

 ביום 14.6.16 ב"כ האשה הציעה מספר ימים חלופיים בסוף יוני אשר תיאמה עם ב"כ הבעל, אך כולם היו ללא הרכב מלא לאור הימצאות אחד הדיינים אז בתפקיד בביה"ד באילת. ביה"ד הודיע על כך לצדדים, ואִפשר להם להגיש בקשה לקיים את הדיון בהרכב חסר. לא הוגשה בקשה, וביום 11.7.16 נקבע דיון לאחר פגרת הקיץ והחגים, ליום 29.11.16.

ביום 13.7.16 הגישה ב"כ הבעל בקשה בהולה לקביעת סמכות ביה"ד לדון במזונות הקטינים לאור תביעת האם בביהמ"ש. ביום 28.7.16 הגישה ב"כ האשה את תגובתה, וביום 11.9.16 הגישה ב"כ הבעל תגובה לתגובתה.

• טענות הצדדים

כאמור, ב"כ האשה טוענת שהסמכות העניינית לתביעת מזונות קטינים היא לבית המשפט. בתגובתה לבקשת ב"כ הבעל העלתה מספר טעמים לכך:

• כתב התביעה הכרוכה לא כלל את כל הקטינים אלא אחד בלבד.
• כריכת מזונות קטינים אין בה בכדי לפגוע בסמכות ביהמ"ש לדון בתביעת קטינים המוגשת בשמם ועבורם.
• הקטינים הינם אישיות משפטית עצמאית, ומאחר ולא ניתנה הסכמתם לדון במזונות הקטינים, לא רכש בית הדין סמכות לכך עפ"י סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים 1953.
• לא נקבע דיון בביה"ד עד לספטמבר 2016, וטרם החלו תהליכים.
• ביה"ד יכול לקנות סמכות במזונות קטינים רק כאשר הדבר נעשה בהסכמת הצדדים.
• הקטינים לא צורפו לכתב התביעה.

היא ציינה את דבריו של כב' השופט גרוניס בדנצ"ג 6454/14 ואת דבריו של כב' השופט גביזון בתמ"ש 58090-06-13 פלוני נ' אלמונים לתמוך בעמדתה המשפטית.