קביעת סמכות, לרבות סמכות אגבית בחלוקת רכוש הנמצא כעת ביד צד ג'

בפני בית הדין מונחת בקשת ב"כ הבעל לקבוע שהסמכות בענייני הצדדים (לרבות מזונות הקטינים והרכוש) נתונה לביה"ד, כאשר לטענת ב"כ האשה הסמכות בענייני מזונות הילדים ורכוש נתונה לבית המשפט.

  לאחר העיון, ביה"ד קובע שהסמכות בענייני חלוקת הרכוש ואגב זה הסמכות לדון בבעלות המגרש נתונה לבית הדין, אך בענייני מזונות הילדים בית הדין מנוע עפ"י חוק מלדון.

להלן פירוט העובדות והנימוקים.

• רקע עובדתי

הצדדים התחתנו אור לכ"א באלול תשע"א (19.9.2011) ולהם שני ילדים קטינים.

ביום כ"ג בתשרי תשע"ז (25.10.2016) הגיש הבעל לבית הדין בקשה ליישוב סכסוך, אשר במסגרתו הגישו שני הצדדים בקשות לסעד דחוף: האשה בעניין מזונות אישה והילדים (ביום 16.11.2016) וכן צו עיקול על חשבון בנק ומגרש הרשום ע"ש הבעל, והבעל בעניין הסדרי ראייה (ביום 11.12.2017 וביום 30.3.2017). במסגרת זו התקיימו בבית הדין מספר דיונים, ואף ניתן פס"ד זמני בעניין מזונות בהסכמת הצדדים ביום כ"ו בטבת התשע"ז (24.01.2017).

 ביום ט' בניסן תשע"ז (5.4.2017) הגישה האשה לבית המשפט בקשה במעמד צד אחד למתן צו מניעה זמני (רישום דיספוזיציה בנכס) על המגרש.

 ביום י"ג בניסן תשע"ז (9.4.2017) הגישה האשה תביעת מזונות בבית המשפט.

בכתב התביעה, כתב ב"כ האישה: "התובעת כורכת תביעה זו למזונות ומדור, יחד עם תביעה לחלוקת רכוש שתוגש בסמוך לאחריה".

בדיון בבית הדין הרבני ביום כ"ג בניסן התשע"ז (19.4.2017):

"ב"כ הבעל: האשה הגישה הליכים בביהמ"ש [...] היא הלכה ועשתה עיקולים ותבעה מזונות. אני חושב שלביה"ד הסמכות ופה הסמכות להכל. הגשתי בקשה למחיקה בביהמ"ש ויש לנו דיון שבוע הבא [...]

ב"כ האשה: [...] ישוב סכסוך לא יכול להימשך לנצח והבעל לא חי בארץ ולכן הוגשה תביעה למזונות לאחר סוף תקופת ישוב סכסוך. יש כאן ילדים שצריך להבטיח את המזונות שלהם.

ביה"ד: מה פתחתם שם?

ב"כ האשה: פתחתי רק מזונות ילדים וכרכתי את זה עם תביעת רכוש שתיפתח בקרוב [...]

ביה"ד: הדבר היחיד שאפשר לדון עכשיו זה מזונות זמניים."

למחרת כתב בית הדין בהחלטה:

"מאחר שתמה תקופת עיכוב ההליכים, ביה"ד מנוע מלדון בעניינים שבין הצדדים, כל עוד לא ייפתחו תיקים מתאימים."

ביום כ"ז בניסן תשע"ז (23.4.2017) הגישה האשה לבית הדין תביעת גירושין (בלבד, לא כרוכה).