קאסם סואעד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה להכיר בליקוי שמיעה כתאונת עבודה כמחלת מקצוע, וכן בטנטון.

להלן עובדות המקרה:

1.התובע יליד שנת 1972.

2.התובע עובד כקבלן ריצוף וציפוי אבן כעצמאי החל ממאי 2004.

3.התובע החל לעבוד בעבודתו הנ"ל כשכיר החל משנת 1997 להוציא תקופות אבטלה ותאונות לא משמעותיות.

4.בתקופה 10/2003 עד 9/2004 התובע למד באוניברסיטה הפתוחה ולא עסק בעבודתו.

5.בתקופות עבודתו היה התובע חשוף לרעש מזיק במהלך יום העבודה.

מינוי מומחה רפואי

6. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר א. ברקו, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריכים 31/1/10 ו-4/7/10.

7.בחוות דעתו מיום 4/7/10 קבע ד"ר א. ברקו כדלקמן:

"סיכום ומסקנות:

על פי הבירור השמיעתי שעבר ועיון חוזר בבדיקות שמיעה חוזרות, התובע סובל מליקוי שמיעה עיצבי סימטרי ב-2 האוזניים שעפ"י צורתו, עוצמתו וזמן הופעתו אינו מתאים לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש.

לכן תשובותיי לשאלות כב' השופטת א. קציר הן:

א.סובל ב-2007 מליקוי שמיעה עיצבי סימטרי ב-2 האוזניים.

ב.כושר שמיעתו של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ג.לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לרעש מזיק בעבודתו לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל.

ד.ליקוי השמיעה תועד לראשונה בבדיקת שמיעה במכון סונומד בתאריך 23.2.07.

ה.כושר שמיעתו בתדירויות KHZ3 ו-KHZ4 פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ו.הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית בתאריך 18.2.05.