קאטרין ואח' נ' אבו זינה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד, אשר הוגשו על ידי הצדדים הדדית, בגין נזקי תאונת דרכים, אשר אירעה בין רכבה של התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת" בלבד) לרכבו של הנתבע מס' 1 והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע"), המבוטח על ידי הנתבעת מס' 2.

ביום 23.7.2008 אירעה תאונה בין רכבי התובעת והנתבע, בכביש ליד בנק מרכנתיל בעיר שפרעם. התאונה אירעה בין רכבי התובעת והנתבע, בעת שהתובעת יצאה מחניה בצד הרחוב והנתבע נסע בכביש. בין הצדדים, על פי כתבי טענותיהם, נפלה מחלוקת בשאלה, האם התובעת השלימה את יציאתה מן החנייה בטרם התאונה, וכנגזרת מכך – האם התרחשה התאונה באשמו המלא של הנתבע, או שמא התרחשה התאונה כתוצאה מיציאה בלתי זהירה של התובעת מחניה, ומדובר באשמה המלא של התובעת.

בהסכמת הצדדים נוהל התיק בדרך של "דיון סופי", אשר נערך בפניי ביום 1.11.2010, תוך שמיעת שני הנהגים ללא חקירות נגדיות.

הלכה למעשה, ניתוח עדויות הצדדים מלמד אותי, כי המרחק העובדתי בין שתי הגרסאות איננו רב.

התובעת העידה:

"אני הורדתי את חמותי ליד בנק מרכנתיל, היא ירדה מהרכב וחזרתי אחורנית, לא היו רכבים מסביב והרגשתי פתאום מכה מאחור".

הנתבע מצדו העיד:

"נסעתי ישר, הרכב שלה היה בחניה היו שם הרבה רכבים, היו שם בחנייה רכבים שהגובה שלהם מעל לגובה של הרכב של התובעת, היא חזרה אחורה מהחנייה ברוורס במהירות מופרזת".

הנה כי כן, אין בין העדויות סתירה חזיתית, וסביר שבשתיהן יש אמת.

תמונות הנזק מלמדות על פגיעה בחלק קדמי-צידי ברכב הנתבע מול פגיעה בחלק אחורי-ימני ברכבה של התובעת.

דומה שבנסיבות העניין מדובר, מחד, ביציאת התובעת מחניה בהילוך אחורי, דבר המחייב מעצם טבעו זהירות מיוחדת, ומאידך, מדובר בנסיעה של הנתבע במקום שבו, על פי עדותו שלו, נמצאים רכבים רבים חונים, דבר המחייב הגברת ערנות למקרה של רכב היוצא מחניה.

ניתוח העדויות מלמד, כי המאורע הסביר ביותר שהתרחש הוא שהתובעת, מצדה, יצאה במהירות רבה מדי ו/או בחוסר זהירות המתחייבת מנסיעה אחורה ו/או ללא שימוש במכוון מן החניה, בעוד שהנתבע אף הוא נסע באופן בלתי זהיר, ומהיר מדי, כשמדובר במכוניות חונות במקום שלפי שרטוטו הינו מקום שבו המכוניות חונות סמוך לכביש, והתאונה התרחשה בין שני הרכבים בעוד שרכב התובעת טרם השלים את היציאה מן החניה, דבר התואם את תמונות הנזק ואת מיקומי הפגיעות, כאמור.

יש לציין כי בשום מקום, עד לשמיעת גרסת התובעת בבית המשפט, לא למדתי כי היא חזרה ב"רוורס" ובטופס ההודעה שלה לחברת הביטוח והמשטרה, כל שהיא מציינת הוא שצד ג' פגע בה מאחור.

אכן, במידה מסוימת ניתן לומר, כי אחריותה של התובעת לאירוע גדולה מעט יותר מאחריותו של הנתבע, אשר נסע במסלול ישר, אף אם באזור הומה, בעוד שהיא נסעה לאחור. עם זאת, לאור העובדה שנזקה של התובעת גדול מנזקו של הנתבע, אני סבור שהאיזון הראוי ביותר הינו דחייה הדדית של התביעות, ולאחר שמצאתי כי התאונה נגרמה באשם ההדדי של שני הצדדים, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד. כל צד יישא בהוצאותיו.

משלא נוהל דיון הוכחות בתיק, ניתן בזה פטור ממחצית אגרת בית משפט שנייה בהליך.

המזכירות תסרוק את תיק המוצגים המסומן על ידי ותכניסו לתוך המערכת הממוחשבת.

ניתן היום, כ"ד חשון תשע"א, 01 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: