קאופמן נ' צפת

פסק דין

בפניי תביעה במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות נגד עירית צפת, למימוש זכות הנחה בתשלומי ארנונה, מים וביוב.

2.על אף שטענת העדר סמכות עניינית לא נטענה ע"י הנתבעת, מצאתי לנכון לעלות את שאלת הסמכות העניינית מיוזמתי. לעניין זה ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [3], בעמ' 819:

"כלל הוא כי על כל ערכאה שיפוטית להקפיד הקפדה יתרה שלא לחרוג מגדרי סמכויותיה ובית-המשפט יידרש לשאלת סמכותו לדון בעניין מסוים מיוזמתו ואף ללא העלאת טענת חוסר סמכות על-ידי מי מבעלי-הדין. בשתיקת בעלי-הדין, אין כדי להקנות לבית-משפט סמכות שאינה מוקנית לו בדין. בית-המשפט ייזקק לטענת חוסר סמכות גם כאשר זו הועלתה לראשונה בפני ערכאת הערעור".

יפים לעניין זה דברי כבוד השופט חשין בבג"ץ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים פ"ד מח(4) 591, 615-616:

אבגדהוז"הכלל הרחב הוא – ובו תחנת המוצא לכל הדיון כולו – כי שאלת סמכותו העניינית של גוף שיפוט להידרש לנושא המובא לפניו לדיון ולהכרעה, הינה שאלה-ראשה, ובתי המשפט הקפידו ומקפידים בה ביתר (גוף שיפוט, קרי: בית-משפט, בית-דין, ועוד כיוצא באלה גופי שיפוט או גופים המחזיקים בסמכויות שיפוט או מעין-שיפוט על-פי דין). ... שיטת המשפט רואה בחומרה פעילותו של גוף שיפוט אל מעבר לגדרים שהדין הציב לו; מכאן אף הלכה שטענת חוסר סמכות עניינית זועקת כמו מעצמה, ובית-משפט יידרש לה בכל שלב של ההתדיינות, ולו במקום שבעל דין מעלה אותה לראשונה בערכאה של ערעור. ... יתרה מזאת: גם אם בעל דין אינו מעלה מיוזמתו טענת חוסר סמכות, עומדים ומצווים בתי-משפט ובתי-דין לבדוק מעצמם – בכל עניין ועניין – אם קנו סמכות להידרש לעניין שהובא לפניהם להכרעה..."

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

3.בית משפט זה, ביושבו כבית משפט לתביעות קטנות, נעדר סמכות לדון בתביעה זו, אשר עניינה ב"סכסוך" שהתגלע בין התובע, שהינו אדם פרטי, לבין רשות מקומית, על רקע חיובו בתשלומי ארנונה.

סעיף 1 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים תש"ס-2000 (להלן: "החוק") קובע :

"חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים ..."

בסעיף 2 לחוק נקבע:

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 738 (ה"ח 77)